הצע/י תיקון לתעתוק

קטעים נוספים מהשבועון המצרי "רוז אליוסוף" - על האחים המוסלמים

ערכו את התעתוק המוצג למטה לפי מה שאתם רואים במסמך המקור. ההצעה תיבדק לפני שינוי באתר.

קובץ מקור

עמוד 1

עמוד 2

עמוד 3

עמוד 4

עמוד 5

עמוד 6

עמוד 7

תעתוק מוצע

רוז روز اليوسف
16/2/81
روز اليوسف تقدم د. عبدالعظيم رمضان في كواليس الإخوان المسلمين
مطلوب رهائن من البوليس الحربي والمباحث العامة
تم إعداد عملية الاختطاف، ثم نقل لرهينتين لعملية انقلاب يراها
محمد نجيب
ראינו אך התחלק "האחים הمسلم" לשתי קבוצות שרצו להיות שיכות לאחים המסלמים"
ושתיהן נלחמות אחת בשניה: קבוצת אל הודיבי בהנהגת הארגון, וקבוצת צאלח עשמאווי
שגורשה מהארגון.
ואיך קבוצת אל אל הודיבי נחלקה לשנים פנימית. חלק קיצוני בהנהגת אל הודיבי עצמו
שמחזק אותה ה جهاز السري, וקבוצת מחמד כמייס חמידה שלא מקבלת הכרה מהجهاز
السري.
עבדאל נאצר ניצל בחכמה את הריב והעוינות הזאת והחלוקה המורכבת הזאת
הוא נלחם על ידי החלק של צאלח עשמאוי הנאמנת לו בשני הארגונים האחרים
ומנצל את זאת לטובתו
וראינו גם המלחמה האכזרית בין שלושת חלקים אלו שהיתה גם בלתי נכבדת ובה הטיח
ארגון באחר האשמות, והקטטות בידים, הפגנות ומהפכות. אותם האשמות שהאחים המוסלמים
היו מטיחים נגד המפלגות במצרים לפני ה ثورة בטענה שהמפלגות קורעות את העם.
העוינות כין הקבוצות היריבות הפנימית באה לסופה עם הانقلاب שהפיל את השלטון היחיד
והדיקטטור (שהשליט השיך חסן אלבנא שיסד אותה, וירש אותה אל הודיבי) והפקוד עבר ל
مكتب الارشاد (משרד ההנהגה) ב 20 ו 21 באוקטובר
אבל, היות וקבוצת אל הודיבי לא הכירה במהפכה הזאת, זה הביא לקריעת
האחים המוסלמים וזה פתח את הדרך לצורך שהטנזים אלסרי ירד למערכה.
مطلوب رهائن נחוצים חטופים
והתפתחות המאורעות בצורה זאת הביאה להתנגשת בטוח בין האחים" ועבד אל נאצר
הנהגת "האחים" המדינית הת תחת היריבות שהשתוללה מאז أزمة פברואר מרס 1954
כמוכן הארגון הרשמי הפתות נופל תחת המכות והתהפוכות בפעולת השלטונות. והיה טבעי
שהארגון הסודי אליו העיניו נשאו כדי להציל וכדי להתנקם. וזה מה הצהיר עליו חזק
הנצאוי דואיר בהודאתו בבית המשפט. וזאת כתוצאה מאי ההסכמה הקשה שהייתה בתוך
הגוף הפוליטי. והפסקת כבוד ההוראות של גוף זה על די "האחים". ובאותה תקופה
לא כובדו הוראות משרד ההנהגה גם כן, היות והוא לא
יכל לקום בתפקידו בהנהגת האחים, כר שההוראות שבאו מצידו לא התקבלו על ידי
האחים, ומצאנו שכל המכשירים המינהלתיים של הנהלת האחים היו כלא היו, ורק
הجهاز السري באחים שנהפך לשולט על המצב, ומוציא הוראות לאחים"...
היה שמוש באלימות בין אנשי האחים המוסלמים
חסן אל עשמאוי כתב בזכרונותיו: "בשעלתה שאלתה עמדתה של "האחים המוסלמים"
כלפי הממשלה, ועל מה שיכולנו לעשות לבד, או בעזרת אחרים, כדי לשנות את המצב הנוכחי
ולמנוע המשך ה המצב הצבאי בו שולטים על העם. ולסבה צאת התווכחו על צורות ההתנגדות".
וחסן אל עשמאוי מספר שהוצע לדיון: "מחשבות חטיפת כמה אנשי המשטרה הצבאית
והשב"כ, ולקחת אותם כرهائن, כנגד מאסר אנשי האחים. והמטרה הייתה לשתק את פעולת
המדינה, ולהורדת כבודה והפחד ממנה, ולתת יחס מכובד לחטופים על ידנו וכדי למנוע
הוראות המאסר המסיבי.. ואושרה תוכנית זאת-לפי דברים
של אלעשמאוי –-– והכינה את תנאי בצועה. - אחר כך נדחתה לתקופת- מה, ושוב חשבו על
תוכנית זות אחרי שפעולות המאסר המסיבי, גרוש הפקידים, והסטודנטים השיכים לאחים
המוסלמים, אבל התנאים השתנו ומנעו ביצוע תוכנית זאת
והتنظيم السري באותה תקופה מביא הצעותיו.
עבד אלמנעם עבד אל ראוף הציע אחרי שברח מבית הסוהר, להכין ארבע או חמש
יחידות עם נשק, שתלבש בגדי המשטרה הצבאת, ותתפרץ בישיבת הממשלה, ולכבוש אותה
גם יוסף טלעת הודה בזאת בזמן המשפט ואשר [?]
שאל בבית המשפט גמאל סאליק:
-מה יעשה ביחידות?
- לפרוץ לתוך ישיבת הממשלה
- ויכבוש אותו?
- כן
ועבד אלמנעם עבד אל ראוף אמר לי:"תן לי כוח ואל תדאג. אתה אזרחי אין לך לדאוג לצדדים
התכניים הצבאיים."
- נשיא בית המשפט: "כדי לבצע כיבוש משרד ישיבות הממשלה, קניתם בגדים צבאיים?
יוסף טלעת: כן אדוני- והם הלכו והביאו אוחת
נשיא בית המשפט: 42 חיילים עם הכובעים האדומים?
יוסף טלעת: אני לא יודע אדומים או לא אדומים. הם הביאו אותם וזה הוא זה. אני הלכתי
לאבהם ברקאת ואמרתי לו, האם אפשר לקנות בגדים צבאיים? הוא אמר לי כן אפשר, וקבל ממי
חמישים לירות: פעם 10 פעם 20 לירות בחלקים. ובפועל נקנו הבגדים הצבאים
שנתפסו אחר כך על ידי השלטונות.
יוסף טלעת אמר: אבל תוכנית זאת נעזבה בגלל שלא נעשתה מעשית.. וכשלא יכולנו
לענות לבקשתו (עבד אל מונעם עבד אל ראוף) הצתי את התוכנית הזאת.
ואז באה לו תוכנית שתתבסס על הסכם עם הלווא מחמד נגיב, לעשות פעולה בתוך הצבא בעזת
הכוחות הנאמנות לו כדי להכריח עבד אל נאצר וחברי וועדת המהפכה להכנס לקסרטניתיהם, וזאת
בזמן שהאחים המסלמים יבטיחו את ההסכמה העממית הנחוצה.
והתכנית הזאת היא חזרה על הנסיון של ה أزمة פברואר, כשזז המשמר של הרוכבים
אחרי שהורחק מחמד נגיב, כדי להחזירו לראשות הרפובליקה. ובאותו זמן אז האחים
המסלמים התקדמו עם הפגנה מסיבית של העם בביקר עבדין כדי להכריח את
ועדת המהפכה להחזירו.
ותוכנית זאת קבלה הסכמת אל הודיבי, אבל הוא לא מצא דרך לבצע אותה לפני
החתימה על ההסכם עם בריטניה היות והא ידע שההמון, ובמיוחד הואפדים והשמאלניים
התרחקו מהאחים המוסלמים, אחרי המשבר שנסה לעשות האחים המוסלמים בחודש מרס
היות והם מחזקים שרוצים את עבד אל נאצר וחבריו, וזה חזק אותו כשהוא הכה
חזק את הכוחות הפטריותים הדמוקראטיים והפרוגרסיבים. ולזאת הבין אל הודיבי
שאם האחים המוסלמים היו פועלים תחת הקריאה לחזרת החרויות, אף אחד לא יאמין להם
ויהיו בודדים. אבל, אחר חתימת ההסכם עם בריטניה, ושכל הכוחות הפוליטים
התנגדו להסכם חזרה האווירה המתאימה. והתחזקה התקוה לבצוע הפגנות עצומות
כאלו שהיו ב 26 ו27 לפברואר 1954. ומסבה זאת הודיע אל הודיבו על הסכמתו
לתוכנית זאת
וזה על כל פנים מה הודה בו סיד קוטב בפני בית המשפט. והוא הזכיר שכשהוא פגש את
אל הודיבי אחרי חזרתו מסוריה "חזרתי לו" (אל הודיבי) על מה שהצעתי לו פעמים רבות, שהאחים המוסלמים חייבים למלא
את חובתם לדרוש חזרת החופש העממי, והבטחונות המשפטיות, היות וזה חובתם והם חייבים למלא
לאלוהם ולעם. ותשובתו היתה לפני נסיעתו, שהאחים המסלמים לא יתכן שיבצעו פעולה כבודדים
וחשוב שהעם יהיה אתם, ושהצבא גם כן יהיה אתם או רובו. אבל בפעם האחרונה הוא ענה לי שיש נא
פעולה שיקום בה הצבא להחזרת החרויות הטיבעיות, ולהחזרת הבטחונות המשפטיות. ושרוב רובו של הצבא
יבצע את הפעולה, דומה למה שקרא בסוריה על להכריח את הצבא ליחזור למחנותיו, ושימסור
את המדינה לידי האזרחיים. ושהאחים המסלמים תפקידם הוא שיפעלו עם העידוד העממי לפעולה החדשה, כדי
שתתבצע,
סייד קוטב רצא לשאול את המנהיג (אל הודיבי) הכין את פסידורים הנחוצים למול
ארצות הברית שמחזקת הישארות עבד אל נאצר. וגם נגד כמה מדינות ערב. והודיבי
ענה שכבר עשה את הסידורים לכך. וסייד קטב אמר במשפט
"הנקודה שרציתי להיות בטוח בה (מאל הודיבי) היא ביחס המצב הבינלאמי, ועם מדינות
ערביות מסוימות. היות והאמנתי שמצב מצרים אינו מבודד, אלא קשור עם המצב הבינלאומי
ובגלל שאמריקה במיוחד קרוב לודאי דואגת שהמצב לא ישתנה, וגם מדינות
ערב מסוימות רוצות בכך. ואל הודיבי אמר שהוא לקח את זאת בחשבון. ושהנשא מחמד
נגיב ישאל בראש המדינה, ויעזרו לאנשים שהבטיחו לאל הודיבי את זאת"
שאל עוזר הنائب العام האם לא שאלת את המנהיג אל הודיבי מה הן הקוחות שתשתף אתו
בזאת מהצבא ומהאזרחים?
סייד קטב ענה: הבנתי שהגנרל מחמד נגיב יהיה בראש רוב הכוחות הצבאיים
שילחצו על יתר הצבא כדי שחזרו למחנותיהם, ולהחזיר את השלטון לאזרחים. וזאת אומרת שהיו קשרים
בין אל הודיבי ומחמד נגיב כדי לבצע תוכנית זאת. גם מחמד נגיב לא שלל את זאת בזכרונותיו הכתובים
אומנם נגיב אמר שהקשר הזה היה עם מפקד משמרו מחמד ריאד, וגם הזכיר שמחמד ראיד
הוצא לגמלאות בחודש אוקטובר 1954 (הוא החודש בן בוצע נסיון רצח עבדאל נאצר).
אחר כך הוצא צו לאסור אותו באשמות נסיון לעסות מהפכה נגד עבד אל נאצר בשתוף עם האחים
המוסלמים.
וגם הודיע אברהים הטייב, מפקד אזור קהיר אצל האחים המוסלמים שהתוכנית שהודיע לו עליה יוסף טלעת
היתה מבוססת "על" בסיס ההסכמה וההבנה בין האחים המוסלמים מצד אחד, והלווה מחמד נגיב מצד שני. וללווא
מחמד נגיב אנו כוחות צבא רבים שמחזקת את דעתו".
שאל גמאל סאלח: איך הוא ידע שרבים מיחידות הצבא מחזקים את דעתו.
והוא ענה: זה מה שאמר לי יוסף טלעת.
אל הודיבי הודה בקושי רב – שהוא הרשה לעשות הפגנות, בתנאי שיהיו מכל חלקי העם.
גמאל סאלח שאל אותו: נניח שיכל יוסף טלעת לבצע הפגנות, והיו הפגנות, מה יהיה המצב.
אלהודיבי: שום דבר. אנשים עשו הפגנות
גאמל סאלח: אחר כך יאסוף את הهيئة והשכבות?
אליהודיבי: אם אפשר, יעשו זאת
גמאל סאלח: מה התוצאה?
אל הודיבי: שום דבר
גמאל סאלוח: הממשלה תשתוק?
אל הודיבי: אני לא יודע.
גמאל סאלח: מה הוא המצב שאליו יגיע מצב הבטחן כשיהיו ההפגנות? האם יהיה סדר?
אל הודיבי: אם הממשלה תתנגד להפגנות המצב לא יהיה סדר. ואם יעזבו את האנשים שיגידו
את דעותם, תהיה בסדר, וכל אחד ילך לדרכו.
גמאל סאלח:, ואתה יודע שהממשלה תתנגד להפגנות אלו?
אל הודיבי: אני בעצמי לא הנחתי זאת!
גמאל סאלח: האם אתה יודע שהפגנות אסורות לפי החוק?
אלהדיבי: אוי יודע שהם אסורות. אבל היו תקדימים שבצענו הפגנות במצבים רבים
כדי לבקש דברים.
גמאל סאלח: מתי?
אל הודיבי: ב 25 במרס וב 28 בפברואר!
גמאל סאלח אבד את שלותו ואמר: "אני לא אומר לך שתקום מול בית המשפט כדי להגן כעורך דין
אתה עומד כעד. עזה על השאלה שאתה נשאל.
ושאל ورئيس النيابة את אלהודיבי: יוסף טלעת קבע בפירוש שאתה הרשית
לו לארגן הפגנות עם נשק?
אל הודיבי: לא. הוא טועה. תביא אותו ואראה אותו בגופו, אולי שכלו לא בסדר?
ההפגנות עם נשק
וזאת סיכום מה שהסכים אלהודיבי. וזה החזרה על מאורעות פברואר 1954: בתנועת הצבא שמחזקת
אותה תנועה עממית שמורכבת מכל הכוחות העממיות הדמוקראטית, בהנהגת האחים המוסלמים, והמחשבה
הזאת לטובת עבד אל נאצר, שהוא לא יתנגש התנגשות מלווה בדם עם המסות העממיות אם יהיה לו
ברור שהעם מתעקש על חזרת החיים הדמוקראטיים. וזה מה שקרא בפועל במאורעות פברואר ומארס 1954.
אבל במה שתלוי בتنظيم السري היה עליו לקחת בחשבון אפשרות של התנגשות מזוינת
בין כוחות עבדאל נאצר וההפגנה העממית.
ומכן התפתח רעיון הההפגנה העממית השליבה להפגנה עממת יגנו עליה
כוחות تنظيم السري המיוחד לאחים המוסלמים. אם התפתחה פה התנגשות עם קוחותיו
של עבד אל נאצר, יתחילו כוחות האחים מערכה של רציחת חברי וועדת הثورة.
אברהים אלטייב شرح תוכנית זאת באומרו:
התכנית היתה שהכוחות הנאמנות לנשיא מחמד נגיב עם הכוחות העממיים ביחד
ידרשו דרישות אלו (החזרת השלטון לאזרחים ולא לצבא). ואם תוכנית זאת
בוצעה, והיו עליה התקפות, כוחות אלו יענו לתוקפנות בכל הדרכים.
ג'מאל סאלח: איך?
אברהם חטיב: כמו הרציחות
גמאל סאלח: רציחות של מי?
אברהים טיב: המתנגדים מחברי קת ההנהגה.
גמאל סאלח: תדבר בשמות
אברהים הטייב: מה שידעתי הוא רציחת כל הוועדה (הקת) כולו אם היה תקיפה או הקאות.
גמאל סאלם: כולם?
אברהים אלטייב: להוצא אחדים מיוחדים.
בעל הרעיון של הפגנה המזוינת הוא עבד אל מונעם עבד אל ראוף. כפי שהודה
בזאת יוסף טלעת לפני בית המשפט. ולפי דבריו "יום אחד פגש אותי עבד אל מונעם עבד אל ראוף
והביא לפני את רעיון ההפגנות המזוינות, הפגנות שמגינים עלהם כוחות מזוינים. כדי שבמקרה
ותיה התקפה עליה, כוחות אלו יתנגדו לתקיפה. ואחריה יבואו רציחות כלליות לאנשים
מ ועד בנהגת המהפכה.
גמאל סאלאח שאל: הגם תוכנית רציחת כל מחברי הועד המהפכה, וענה לו:
- לא. יהרגו כמה מחברי ועד מהפכה!
גמאל סאלח. הרעים ביניהם?
יוסף טלת: ואת ה[?]
והוסיף יוסף טלעת:
– אתה רוצה את האמת. אני נשבעתי להגיד את האמת. ועלי להגיד רק את האמת. והתוצאות יהיו
ביד האלוהים. הוא שמנהל את חיי האנשים. ואני יודע שאני מדבר להיסטורה. ואגיד כל טעות שעשיתי."
ובהתאם למה הודיע יוסף טלעת, התוכנת כללה ש עבד אל קאדר עודה יארגן את ההפגנות
והتنظيم السري ישמור על המפגינים, לפי שאמר יוסף טלעת:
- עבד אל קאדר אחראי על הוצאת ההפגנת. ואני אחראי לעזור לעבד אל מנעם עבד אל ראוף.
גמאל סאלח: זאת אומרת תגן עליה?
יוסף טלעת: כן. נביא את האנשים שיגן עליה. אבל לאסוף את ההפגנות זה לא תפקידי. זה יעשה עבד אל קאדר
והתחשבו באפשרות שהאנגלים יתערבו להכשלת התוכנית. ובמיוחד אחרי שעבד אל נאצר חתם
אתם על הمعاهدة القاهرة, והרוויח הסכמה לשלטון. ולזאת התוכנית "כללה הכנות הנחוצות
לטפל בהתערבות הזאת. גמאל סאלח שאל את אלטיב במשפט:
"ישנים כוחות אמפריאליסטית נמצאת באזור התעלה. מה הן ההכנות שתמשו בהם להתנגד לאנגלים אם
חשבו להכנס לקהיר?
אברהם אל טייב: יוסף טלעת הודיע לי שישנים כוחות באזור אל שרקיה ומזרחית לאזור התעלה והיא
מוכנה למלחמת הגרילה נגד האמפריאליאניסטים אם הם יחשבו לכבוש אזרים אחרם.
גמאל סאלח: ומה הן כוחות אלו הנמצאת בתעלה ובאלשרקיה?
אברהים אלטיב: כוחות היחודות של האחים.
גמאל סאלח: זאת אומרת ישנם כוחות יחידות של האחים באזורים חוץ מקהיר, בתעלה ובשרקיה. ויש להם נשק
מספיק להתנגדות התערבות הצבא הבריטי?
אברהים אלטייב מתנגד: להפריע לו
גמאל סאלח: אם יש לם כוח כזה למה לא השתמשתם בו בתעלה?
אברהים אלטייב:  האחים המוסלמים השתתפו במערכת התעלה לפי השריפות בקהיר!
גמאל סאלח: מה היתה תוכנית ההגנה להפרעה להתקפה של האנגלים?
אברהם אלטייב: לבצע מלחמת גרילה. ופצוץ דרכי התקשורת והתעבורה והבנינים שהם שלטים עלהם
ולקטע דרכי האספקה אלהם
גמאל סאלח: אבל כוחות אנגליים לא יזוזו במקרה של התנגשויות פנימיות.
אברהים אלטייב: יתכן שכוחות אלו יתקדמו לכל סכנות, בזמן שהתחילה המהפכה, אז היו התקדמות כוחות אנגלים.
ומסבה זאת הציעו האחים המסלמים כדי להיות לשרות המהפכה.
גמאל סלאח בסערות רגשות: תעלו את המדינה בלהבות, ותפוצצו המתקנים, ותפוצצו את הדרכים, ותפוצצו
את הגשרים! לא חשבתם על ההון ובעלי הון מה יעשו עם ההון שלהם? ומצב המניות בבורסת התקשורת
ובורסת ניירות הערך מה יקרה להם? והנמלים ותנועת המסחר, מה יקרה להם?
לא חשבתם על האספקה לקאהיר. ולא חשבתם מאיפו יבוא הנפט? מה הייתה התוכנית שהכנתם?
או לזה לא חשבתם?
אברהים אלטיב: זה נלקח בחשבון
עבד אל עזים רמדאן

שם (חובה)

דוא״ל (אופציונלי)

הערה (אופציונלי)

ההצעה תיבדק לפני שתופיע באתר.

ביטול