תעתוק
מעריב בסוף שבוע
22/12/89
"העסק הביש" נותר יתום
"עסק הביש", כינוי הצופן היחיד שבו התירה הצנזורה במשך שנים רבות להתיחס למה
שאירע במצרים בשנת 1954, היה אותה משימה הרפקתניות שהביאה ללכידתה
של רשת הריגול שעשתה את צעדיה הראשונים בקהיר ובאלכסנדריה. חברי הרשת
קיבלו הוראה לבצע סידרת פיצוצים. במבנים אמריקנים ובריטים בשתי
הערים. המטרה הייתה לגרום לזעם בוושינגטון ובלונדון, וליצירת טריז של
חוסר אימון ביחסים בין מצרים לבין שתי המעצמות המערביות של ראשית שנות
החמישים – מסביב לפינוי הסואץ- התוצאה הייתה הפוכה. הנזק שנגרם אל
ביחסיה עם מעצמות המערב השירותים המודיעיניים שלהם היה גדול.
מעט דובר על חוסר ההגיון בשיגורה של צעירים שאומנו בעיקר
לתפקידים אחרים לבצע את הפיצועים. הביצוע היה כושל: ב2 ביולי
הצתה בתיבת מכתבים בבית הדואר באלכסנדריה; ב 14 ליולי
מטען נפץ ביתי מתפוצץ על מדף במספרה האמריקנית בקהיר;
ב23 ביולי מתפוצצת פצצה בכיסו של פיליפ נתנזון בדר לבית
קולנוע באלכסנדריה. הוא נעצר במקום. ובעקבותיו כל חברי הרשת.
רק אחד הצליח לחמוק מידי המצרים: אברה (אברי) זיידנברג-אלעד,
מי שנשלח במרץ 1954 לפקד על הרשת בכיסוי של נאצי בשם פאול פרנק. אלעד,
20 שהיה מוכר במשך שנים בכינוי "האדם השלישי", נחשד כי היה סוכן כפול
שהסגר את חברי הרשת לשלטונות המצרים. לא היה חומר לביסוס ההאשמות
האלה, והוא ריצה עשר שנות מאסר בישראל על עבירה בטחונית אחרת.
מאז 1972 הוא מתגורר בארה"ב.
מקס (מאיר) בנט ויוסף קרמונה התאבדו בכלא במהלך החקירה
האכזרית ב27 בינואר 1955 נגזר דינם של דר' משה מרזוק ושמואל עזר
למוות בתליה; ויקטור לוי, ופיליפ נתנזון, נידונו למאסר עולים, מרסל ניניו ורוברט
דסה ל 15 שנה. כל הארבעה שוחררו כעבור 14 שנה. הם הגיעו ארצה
בפברואר 1968. משה מיוחס ומאיר זעפרן ריצו 7 שנים, שוחררו ב1962 והגיעו
ארצה.
הכשלונות הם תמיד יתומים. איש במערכת הפולטית והביטחונית של מדינת
ישראל לא היה מוכן ליטול על עצמו את האחריות ליוזמה האומללה במצרים
"פימי נתן את ההוראה" הייתה לחיטוט כפייתי ועיסוק מרכזי בצמרת השלטון.
וועדות חקירה, וועדת-שרים מיוחדת חקרו בפרשה; שר הבטחון פנח לבון הטיל את
האחרות על ראש המודיען אל"מ בנימין גיבלי. אולם לבון התפטר מתפקידו בציונו
שגם אם הוא לא נתן את ההוראה הוא נוטל על עצמו את האחריות המניסטרילית.
לאחר זמן הועבר אל"מ גיבלי מתפקיד ראש המודיעין.
בכך לא תם העניין פעמים אין-ספור הוא צף מחדש והגיע
לאחד השיאים במשפט שנערך בדלתיים סגורת ל"אדים השלישי". בשת 1960
רץ ויכוח סוער - שהוגדר ב"פרשה" - והוקמה ועדת-שרים ברשות שר
המשפטם דאז פנחס רוזן. ועדה זו טיהרה את פנחס לבון מכל אחריות,
והתעורר פולמוס שבעבותיו התפטר דוד בן גורון מראשות הממשלה. הוויכוח
הזה נמשך שנים והסתיים בהודעת הפרישה של בן -גוריון וקבוצת תומכים
ממפא"י ובהקמת רפ"י.