תעתוק
תנועות
בין השנים 1945-47 למעשה פעל במצרים "ארגון הגנה יהודית" בפיקודם של שלמה
חביליו ויעקב צביה, שהגיעו לקהיר כשליחי הפלמ"ח וה"הגנה", ולאחר מכן בפיקודם של
אנשי המקום. ביולי 1946 נישלחו 42 צעירים וצעירות. מקהיר ומאלכסנדריה לקורס מפקדי
מחלקות בקיבוץ מנרה; באוגוסט 1947 השתתפו 12 צעירים וצעירות בקורס שני
בגבעת בתר. הצעירים נשלחו ארצה כדי לקבל הדרכה ולאחריה לחזור למצרים כדי לשמש גרעין
מוצק לפעולות ההגנה. מלחמת העצמאות פרצה למעשה ב -30 בנובמבר 1947 ו[?]
בשלבה הראשון עם אמצע מאי 1948.
במאי 1948, לאחר היסוסים, החליט פארוק מלך מצרים להצטרף למלחמתן של מדינות
ערב על ישראל. וב 15 במאי 1948 פלש לא"י בשני ראשים האחד לאורך החוף והשני לכיוון
באר שבע וחברון, כדי לנתק את ישובי הנגב ולעלות לתל-אביב. אך הפלישה נבלמה. ביולי 1948
התהפכה הקערה על פיה. צהל כבש את באר שבע והחטיבה המצרית נותרה בכיס פלוגה
בדצמבר 1948 היה ברור לכל שהצבא המצרי הובס, צהל שיחרר את הנגב ואת
כל הישובים שהיו תחת הפגזות המצרים. צהל המשיך בתנופתו וחדר לסיני! לעניין
הזה היה השפעה על יהודי מצרים
כבר בשעות הראשונות של יום השבת 15 במאי 1948 פקדו שוטרים מצרים
בתם רבים בקהיר ובאלכסנדריה ועצרו מאות יהודים, רבים מהם נעצרו כתש[?]
בסיוע ל"אויב הציוני", בין מאות העצורים היו מנהיגי הפדרצה הציונית ורוב
הפעילים המרכזיים של תנועות הנוער. בעקבות הפצצת קהיר, מן האויר ע"י חיל
האויר הישראלי ב15 ביולי 1948 נעצרו עשרות רבות של יהודים והואשמו
באיתות למטוסים הישראלים, משפחות יהודיות רבות נצטוו לפנות את דירותיהם באזור
עבדין שבקירבת ארמון המלך ו"האחים המוסלמים" פרעו ביהודים וביצעו מעשי טרור.
ב1932 נוסד בקהיר אירגון הנוער "העברי הצעיר" שמטרתו לחנך את חבריו
להגשמה חלוצית וקיבוצית. גם הנוער היהודי באלכסנדריה גילה עניין בהגשמה
ציונית -חלוצית והתלכד בתנועת חלוץ שכמה שנתיים לאחר מכן. תנועת הנוער
העיקרית בשנות הארבעים הייתה "החלוץ הצעיר" שסניפה בקהיר נוסד ב1937
תנועה חלוצית שלישית צמחה במצרים בשלהי שנת 1944, תנועת "בני-עקיבא"
שהתבססה בשכונת דאהר בקהיר. בנוסף יש להזכיר את תנועת מכבי ובית"ר שמספר
חבריהם היה קטן.
משנות הארבעים ואילך הצעירים שהצטרפו לתנועה הציונית הודרכו על ידי
שליחי הישוב בארץ ישראל וחלקם אף עבר הכשרה בחלקאות כהכנה לעליה.
בשלה 1947 העבירו תנועות "העברי הצעיר" ו"בני עקיבא" את מרבית פעולותיהן
החינוכיות למחתרת בעוד שתנועת "החלוץ" המוכרת והמקובלת יותר בעיני השלטונות
המשיכה לפעול בגלוי עד מאי 1948.
נוסף על אסוף כספים תנועות הנוער החלוציות הגברו
את הפעולה החינוכית בעזרת השליחים. "החלוץ הצעיר" שנוסד
ב1932 בקהיר, ובאלכסנדריה ב 1934. "העיברי הצעיר"
(השומר הצעיר) בקהיר ב 1932. ובני עקיבא (הפועל המזרחי והציונות
הדתית).
התנועה הרביזוניסטית פעלה במצרים עד ל 1944 שנרצח הלורד
מוין, השר הבריטים היושב במזרח התיכון על ידי אליהו חככים ואליהו בית צורי
שהועלו לגרדום.