תעתוק
משה
זכס
הארץ
23/4/80
הראל חושף פרטים מהעסק הביש ומייחס לראש אמ"ן מחדלים שמנעו גילוי מסגיר
הרשת שלפעלה במצרים
(ע) מר איסר הראל, לשעבר הממונה על שרותי הבטחון, האשים אתמול את אמ"ן (אגף המודיעין של צה"ל) בתקופת הפרשה במחדלים
חמורים, שמנעו בין השאר את חקירות השאלה מי היה הבוגד שהסגיר את הרשת הישראלית, אשר הופעלה בעסק הביש במצרים.
מר הראל הציג במסיבת העיתונאים שנערכה בבית סוקולב בתל- אביב, את ספרו החדש לאנטומיה של בגידה
הדן באדם השלישי והמפולת במצרים ב1954-5.
האדם השלישי
בספר שיצא לאור בהוצאת עידנים, מטיל הראל את אשמת הבגידה על אברי אלעד (אברהם זיידנברג) האדם השלישי, שהיה
מפקד הרשת ונחלץ יחידי בסיוע המודיעין המצרי.
הדובר טען, כי אמ"ן, שבראשו עמד אז בנימין גיבלי, ביקש להסתייע באדם השלישי במחלוקת שפרצה בינו לבין לבון
שר הבטחון בימים ההם, מר פנחס לבון, בשאלה מי נתן את ההוראה.
בקשר לכך כותב הראל בספרו: לאחר שהדריכוהו להעיד עדות שקר בוועדת אולשן -דורי העדיפו
גיבלי ובנצור, שאלעד ישהה בחו"ל, כדי להבטיח את עצמם.
חיים טובים
"מפקדיו של אלעד באמ"ן העדיפו כי עד השקר שהדיחו יימצא הרחק מגבולות המדינה ויהנה מחיים טובים".
מר הראל הוסיף, כי כאשר חזר אלעד לישראל לאחר נפילת הרשת, אפשר היה לחקור אותו ולהגיע
למסקנה שהוא הסגיר את הרשת. אך מפקדיו העדיפו לא למצות עמו את הדין ואיפשרו לו אפילו לצאת לגרמניה,
למרות שהיה ידוע למצרים כגרמני שכיר חרב בשם פאול פרנק.
בהיותו בגרמניה ב 1955 קיים האדם השלישי מגעים עם קלונל עוסמן נורי, הנספח הצבאי המצרי בבון.
כאשר סיפר אלעד לנציגי המוסד על מגעים עלה, הורה איסר הראל, שהיה ממונה על שירותי הביטחון
להחזירו מיד ארצה ולהעמידו לדין.
סכן כפול
על מגעים אלה נידון בבית המשפט המחוזי בירושלים למאסר 10 שנים.
בהקשר זה טען איסר הראל, כי עוסמאן נורי היה בשעתו סגן מפקד המודיעין הצבאי המצרי, ובתקופת הפרשה היה
המפעיל של האדם השלישי מצד מצרים.
לדעתו של הראל הופעלה הרשת הישראלית לפי הוראת המצרים עצמם, בתיאום מפקדה אלעד, מאחר שהייתה לו
הסמכה כללית מאמ"ן לפעול במצרים.
כאשר מונה עוסמן נורי לתפקידו בגרמניה הוטל עליו לחדש את הקשר עם אלעד ולהפעילו בשירות המודיעין
המצרי בצורה זו פעל אלעד כסוכן כפול.
הפעולה של הרשת במצרים הייתה ללא ידיעת המוסד ותוך העלמת העניין ממנו. גם למוסד היו אנשים, שפעלו
במצרים ולפיכך הפעלת הרשת סיכנה באופן חמור גם את אנשי המוסד, במקרה של נפילתה. למרות זאת לא היה תיאום עם
המוסד.
תפוח רקוב
הדובר הוסיף, כי המחדל באמ"ן לגבי אלעד החל עוד בתקופה קודמת, כאשר מונה לתפקידו, שכן אילו היו
חוקרים את עברו היו מגלים מיד שהתפוח רקוב מיסודו, וכי הוא אדם מושחת.
עם זאת היתה אז נטיה לאפשר לאנשים מסוג זה להשיג ריהביליטציה על ידי משימות מסוכנות.
בדברו על המניעים לכתיבת ספרו, אמר מר הראל, כי מטרתו העיקרית הייתה להזים את העלילה שהטיח
האדם השלישי בספרו על שמואל עזאר, עולה הגרדום מבין חברי הרשת, כאילו הוא הסגיר את הרשת.
דמות חינוכית מופלאה
מר הראל ציין, כי לאחר שחקר את הפרשה מצידו על סמך ראיונות עם נידוני משפט קהיר, הגיע למסקנה
שעזאר היה דמות חינוכית מופלאה וכי אנשי הרשת היו ממיטב הנוער בעם היהודי, בעוד שהאדם השלישי
היה הרפתקן ובוגד.
מר הראל ציין, כי עוד בשלבים הראשונים של הפרשה ביקש לחקור את השאלה, כיצד נפלה הרשת,
אולם נתקל בקשיים מצד הממשלות השונות בישראל. כשנודע העניין בתחילה, פנה לראש הממשלה דאז
משה שרת, וביקש להקים ועדת חקירה על שאלה זו, אולם שר הביטחון, פנחס לבון, התנגד לכך בישיבות
הממשלה.
בן גוריון הסכים
כאשר חזר בן-גורין לראשות הממשלה נתן את הסכמתו להקמת ועדת חקירה (ועדת עמיעד), אולם
ועדה זו לא יכלה להגיע להוכחה משפטת מובהקת אלה להוכחות נסיבתיות בלבד.
כאשר פרסם האדם השלישי את האשמותיו נגד המדינה ושירותי הביטחון, לאחר שהשתחרר ב1968,
בקש הראל מהממשלה בראשות אשכול ואחר כך ממשלות אחרים להזים את גירסתו, אולם לא נענה.
לכן ראה חובה מצפונית לחקור בעצמו את הפרשה ולפרסם את ספרו אשר אושר לפרסום על ידי
ועדת שרים:
תוכן פסק הדין
בהקשר זה הביע מר הראל את תמיהתו על כך, שעד היום לא נענתה פנייתו לפרסם את תוכן פסק-
הדין שניתן נגד האדם השלישי בבית המשפט המחוזי בירושלים, לדבריו, פנה גם לאחרונה ללשכת היועץ
המשפטי לממשלה בנושא זה, אולם בקשתו לא נתקבלה, למרות שאין כיום סיבות בטחוניות המונעות זאת. בשעתו נומק
הסירוב בכך שאיר רוצים לעורר מחדש את הפרשה.
פתח את המסיבה מר אשר וייל מנהל הוצאת עידנים.