המפגש עם ד"ר חיים סעדיה

המפגש עם ד"ר ויקטור חיים סעדיה הרכז של בני עקיבא והמזרחי במצרים היה ויקטור חיים סעדיה, סטודנט לרפואה. איש בלתי רגיל. במצרים למד רפואה יחד עם ד"ר משה מרזוק (סגן אלוף ד"ר משה מרזוק, וסגן אלוף שמואל עזר, מנידוני קהיר, הוצאו להורג בידי הבריטים בינואר 1955, בעקבות ה"פרשה", הידועה גם כ"עסק הביש". ד"ר מרזוק היה קראי. לא הכרתי את ד"ר סעדיה, הייתי המתווך. תיבת דואר בלבד. אי אפשר היה לשלוח דואר ממצרים לישראל, לכן שלחו לסול פלטנר, בתיבת דואר מסויימת במרסיי. שם הייתי מקבלו ומעבירו למרכז של הפועל המזרחי בארץ. לשולח קראו ויקטור סעדיה והוא היה בשנות העשרים לחייו. כשהחלה ה"פרשה" הצליח סעדיה להימלט ובא אלי עם קבוצה של ילדים מעליית הנוער, שהוא היה המלווה שלהם, לבוש באוברול של נגר. אמרתי להם תלכו למחסן ותיקחו לכם מיטות אמריקאיות (מתקפלות). הוא מאד כעס: "מיטות אמריקאיות?! מדוע אתם מפלים אותי? בגלל שאני מזרחי מהפועל המזרחי?" הוא חשב שאני מפלה אותו לרעה. ואז שאלתי אותו: מי אתה? והוא השיב - סעדיה. שאלתי אותו, אתה V.S. ? (כפי שחתם). והוא ענה בשאלה: ומי אתה? השבתי לו שאני סול פלטנר. נפלנו איש בזרועות רעהו והתחבקנו. זה היה מרגש כל כך! לאחר מכן הצלחתי לסדר לו לימודים בישיבה של בח"ד (ברית חלוצים דתיים) באנגליה, שם למד כחצי שנה. חברתו הגיעה אלינו, למחנה במרסיי, וחיכתה לשובו. אחרי חודשיים עלו ארצה והתחתנו. בהגיעו ארצה היה תחילה רופא בעפולה ואחר כך עבר לבאר שבע. תמיד רצה לעשות דברים יותר משמעותיים, לא להיות סתם רופא בבית חולים. לכן הלך לבאר שבע, כי שם צריך יותר... שנים רבות היינו מתייעצים רק איתו בכל עניין רפואי שהיה לנו. היינו באים אליו לשמוע מה הוא אומר. אשתו חלתה בסרטן ונפטרה, ואז התחתן עם אלמנת מלחמה. שמרנו על קשרים הדוקים עד פטירתו. 31