הצע/י תיקון לתעתוק

[] ולאחר מלחמת קדש ...

ערכו את התעתוק המוצג למטה לפי מה שאתם רואים במסמך המקור. ההצעה תיבדק לפני שינוי באתר.

קובץ מקור

תעתוק מוצע

(1)
ולאחר מלחמת קדש, ואף על פי שישראל אסרה מספר 5000 חיילים מצרים
וביניהם נשיא בית המשפט הצבאי שדן את החברים, ישראל לא בקשה לשחרר
את מרגליה במצרים -
לא יתכן בשום פנים ואופן שהיא שכחה אותם. היא בכוונה לא בקשה
אותם. כדי שלא לשים מלח על הפצעים בחזרתם לישראל, פצעים שלא הגלידו
בשנתיים
אף על פי שהיתה הזדמנות פז לשחרר אותם, ישראל לא עשתה זאת: זאת אומרת
שהמחדל ותוצאותיו היו כו גדולים יותר מכל דבר אחר, ...
ורק לאחר 14 שנים ב 1968, בהחלפת השבויים בין מצרים וישראל אחרי מלחמת
יוני 1967 - חלק כבר השתחררו מאיר זעפרן, מאיר שמואל מיוחס - אחרי שעברו [?]
מאסרם, ושניים היו צריכים להשתחרר אחרי כמה חודשים (מרסל, ורובי)
והחזיקו את הארבעה כקצינים בקבע בצהל
כדי שיפתחו את פיהם וידברו. רק באמצע שנות השביעים, זאת אומרת רק
לאחר 20 שנה נתנו להם לפעם הראשונה לדבר. ומרסל ורובי ויוסף זעפרן
הופיעו בטלביזיה והתקיפו את ממשלות ישראל שלא התאמצה לשחררם.
ורוברט דסה אמר: "יתכן... שהם לא רצו שנחזור... היו כל הרבה
תככים בישראל... היינו instrument בידי המצרים ואחרים, ומה
שכואב, לאחר כל מה שסבלנו שהמצב ממשיך".
ומרסל אמרה: "הממשלה לא רצתה לקלקל את יחסיה עם ארצות הברית,
ולא רצתה להיות במצב לא נוח בהודאתה שהיא היתה מאחרי הפעולות
שאנחנו ביצענו..."

שם (חובה)

דוא״ל (אופציונלי)

הערה (אופציונלי)

ההצעה תיבדק לפני שתופיע באתר.

ביטול