תעתוק
ד"ר מ. זקס
רח' אלי כהן 4, בת-ים
10.9.76
לכבוד
מר אברהם רמון
עורך המוסף השבועי "הארץ"
תל-אביב
העתק : מר גרשום שוקן
עורך ה"ארץ"
א. נ.,
נדהמתי לקרוא פרטים לא נכונים במאמר-הומן המיוחס לי שפורסם בגליון
52 מיום 10/9/76 .
לי, נדמה שאותו עתונאי שטיפל בעריכה המקוצרת של יומני, שינה מספר
פרטים, בגלל ריבוי החומר. (אך יש לציין שעשה עבודה יפה מיומן המשתרע על 50 ע).
1. מעולם לא הכרתי או פגשתי את האדם השלישי, ואינני יודע על סמך מה השיג
הכתב מיומני שאני הכרתי את האדם השלשי.
2. משתמע מהמאמר שהדירה הראשונה שהושכרה בשנת 1951 כאילו היתה ע"ש בן-דודי-
דבר זה אינו נכון.
ביומני הזכרתי את בן-דודי, אך לאחר מכן ציינתי שהעדפנו את אלי כהן ז"ל
כך שהדירה הראשונה בסוכנות מזאריטה היתה ע"ש אלי כהן אאא הי"ד.
אלי כהן במקרה זה שימש כ- PRETE-NOM בלבד, לכן שוחרר מיד לאחר
שנעצר עקב לכידת הרשת ביולי 1954.
3. לא כתבתי ביומני שאנשי הרשת היהודית במצרים לא היו מתאימים לפעולות חבלה.
אך כתבתי שאם באותה עת נעשו פעולות חבלה ע"י לאומנים מצרים (כאחים
המוסלמים) לא היה כל צורך לסכן קבוצת יהודים(וגם הקהילה היהודית) . למה
לנו לעשות את מלאכתם של אחרים??
4. בתקציר יומני שפורסם (היומן המקורי משתרע על כ-50 עמודים) נבחרו הקטעים
שבו אני נראה במרכז הפעולות והאמת לא כך. למשל לא צויין שסמי עזאר ואחרים
היו מ-1946, בעוד אני לא הייתי חבר בה.
בהזדמנות זו עלי להזכיר שסמי עזאר היה גיבור אמיתי ולא פחדן אאא ממזר, כפה
כפי שכינה אותו האדם השלישי. מעניין שפאול פרנק טוען שסמי הלשין עליו-
איך נודע לפרנק על ההלשנה כשכל החקירות התנהלו בסודי סודות - ודאי שהיה
לו (לפרנק) מי שיספר לו מהמובאראת" المخابرات של התקדמות החקירה כדי שיייעץ
להם על דרך המשכה.
מי שעוקב אחרי העתונות המצרית באותה עת . במיוחד הריאיונות שנתן סמי ל"מוצאו"
בסוף שנת 1954, ויווכח שהתמונה היתה עונה גם בעיני אויבינו. שמי נראה
בעיניהם כאיש שקט, שלו ואמיץ, חכם ושוקד. נהג לשבת בתאו ולקרוא. במיוחד קרא
ספרים על אורח החיים של החיות. דיבר לעתונאים בגאווה. האם זוהי דרכו של
"פחדן-ממזר"(כפי שמכנה אותו האדם השלישי)???
סמי וחברו אלי כהן ז"ל, שנתלה 10 שנים לאחר מכן, היו מאותו חומר . שנ
עברו אותו מסלוא. תראו לאן הגיעו סמי ואלי? ברגעיו האחרונים כתב מצאא אל
מכתב לאשתו. מכתב שנעשה במחשבה צלול, לא של אדם שעומד להפרד מהעולם אחרי
מספר דקות. גם סמי ברגעיו האחרונים חשב על אמו, ביקש מהרב "אמור לה שלא תדאג"
האם כך מתנהגים פחדנים???
המעניין שכל הקרבנות היו תמיד אידאליסטים ולא קריאריסטים כמו
פאול פרנק ואחרים.
הפקירו את הרשת . לא נתנו להם דרכונים (אגב בקשר לדרכונים של סמי,
אני לא השגתי לו את הדרכון כפי שמשתמע מהמאמר, אלא הכרתי לו את הפקיד
המצרי שעסק בהוצאת דרכונים במשרד הפנים באלכסנדריה שעזר לי בהוצאת "תעודת
מעבר LAISSER-PASSER " תמורת 20 לי"מ).
היה בידי סמי מספיק זמן לברוח - 8 ימים הסתובב באי-שקט מאמין להבטחות
פאול פרנק שישיג לו דרכון מזוייף, אך פרנק היה עסוק במכירת האוטואאאאוחפציו.
../..
../..
קל לפרנק להאשים את סמי עזאר- כיוון שהמתים לא מדברים.
לא את פרנק, בעל העבר הפלילי, שצריכים להעמיד לדין, אלא אותם אנשים
ששלחו אותו למצרים והעסיקו אותו שצריכים לשפוט.
לבסוף ברצוני להודות לאותו כתב שעשה עבודה טובה וקסטיו קריא, מחומר
רב ולא מסוגנן.
אודה לך באם תואיל לפרסם את מכתבי זה כלשונו, ללא שינוי, גם אם לא מנוסח
יפה, כיוון שבפרהסיה העדינה הזאת, כל מילה קובעת.
בברכה,
מ. זקס