תעתוק
(1)
משה זכס
הארץ
תאריך??
"האדם השלישי" גרסתו של מרגל פרק "ז" מאת אברי אלעד
להבות בשמי מצרים
[?]
את המהלומה הבא תיכננת ל22 ביולי, בפתיחת החגיגה לזכר הפלת המלוכה. במפגן שנפתח
בזיקוקין דינור. , בתיבת דואר מברזל יצוק שבתוכה התכוונתי לטמון דינמיט - הודעתי ללוי.
"אבל אין לנו חומרי נפץ" הזדעק. - "אשתדל להשיג קצת". ידעתי היכן אשיג; במחסן התת-קרקעי
שבו מאוחסנים חומרי-הנפץ של מפעל הטילים סארוו"א בשטחי הניסוי -
"מה מצב החומצה? מצאתם מקור להשיגה?"
"אנחנו יבשים לגמרי, אבל זאק משתדל"
לא קבלתי דואר כלל. האם עלתה הצנזורה על הדואר שלי? - עשרות השאלות שניקרו במוחי ללא הרף
אילצוני לערוך ביקור בלתי-צפוי אצל הקולונל עוסמאן נורי, במפקדת המודיעין הצבאי. היה עלי
לגלות אם חרדתי מוצדקת. אם כך הדבר, הרי אני מסכן את האחרים. -
נורי קם מאצל שולחנו: "טוב לראותך, הר פראנק", אמר. חיוך לבבי התלווה אל ידו המושטת, "ובכן"
אמר, חיוך לבבי התלווה אל ידו המושטת. "ובכן" אמר, "אני מניח שבאת לדון בדבר גיוס מומחיותך
לשירותינו"
"מצטער, קולונל, לא הפעם; באתי לבקש את עזרתך. אני סבור שהצנזורה מעכבת את המכתבים
המגיעים אלי, מסיבה בלתי ברורה". "אני ממתין לדוגמאות האמורות להגיע עבור האדמירל עזא זיאת".
נורי יצא את החדר. קודם באתו הניח סרגל במלוכסן על דפים אחדים שנחו על שולחנו, כפתיון
עבורי. הרגל מקצועי? מחוכם מאוד.... על מדף שמאלי ציבו שורות ספרים, שבמרביתם עסקו במדינת ישראל
אלבומי הפלמ"ח וה"הגנה". באלבום הפלמ"ח מופיע תצלום קבוצתי של "המחלקה הגרמנית" ופניו של השלישי
מן הקצה, בשורה הראשונה הם פני-שלי, שאין כל מקום לטעות בזהותם!
נורי חזר: "בדקתי" אמר "אם הדואר שלך הגיע כבר למצרים, תקבלנו מיד". כאשר הבעתי באוזניו את
תודתי, שב והעלה את הנושא הנושן: העסקתי בשירות-הביטחון המצרי. תוך ששבתי ודחיתי את הצעתו,
שאלתי: "באיזה תפקיד אתה רואה אותי משרת אצלכם?"
"נסיונך הוא בעל ערך שלא יסולא בפז, הר פראנק. כמובן, ידוע לנו שאתה שולט בערבית ובעברית.
אני מניח שתועסק בתפקיד יועץ".
חשבתי לעצמי: פצצה של התחלה! אבל זה בכל זאת תלוי במפקדה. נפרדתי מעל נורי לשלום.
והבטחתי לסור אליו שוב.
ופרנק מספר סיפור לא יאומן של זחילה, בחושך, במאגר תחמושת של הצבא המצרי (שטחי ניסוי של טילים!!!)
קדי לגנוב בחושך לבנת חבלה (דינמית) ורימון יד בריטי מסוג "מילס". !!!
עזר סחב חומצה גופריתית מבית הספר שבו הוא מלמד
ב 22/7/54 עזר הודיע שעזר סיפר לו שדסא סיפר שנתנזון נשרף ונתפס.
(2)
אלעד שלח את עזר ללוי להביא את המפתח של הסטודיו - עזר חזר: לוי נתפס כשנכנס לביתו.
2 נתפסו עלו לסטודיו לקחו מהסליקים מכתבים ישנים מן המפקדה (שהיה צריך להשמיד)
ולוח שידורים ישן. אלעד שרף את כל הדברים והכסף הדליקים -> לאסלה - עזר אסף כל מה שלא הצליח
אלעד לקחת. אלעד אמר לו -> לזרוק לים - וגם הוא -> לים וזרק את הכל חוץ מהמשדר.
אך לא ידע אם ה"בסיס" יאזין שלא בשעות השידור הקבועות. אולי לוי מסר את התדרים ואת אורך הגל
"שלנו". - נסע ל"מרקוני" ומסר לידי הפקיד: "פייר ושות פשטו את הרגל. אני נשאר כאן כדי
להציל מהשקעתנו כל מה שניתן נא עצתכם". על החתום: רלי (כינוי חיבה של בנו של אלעד)
נסע לבית ידידים גרמנים במונית ואמר לו שהוא מחר מכניס את מכוניתו (Plymouth 52 ירוקה) למוסך.
ידידו הציע לו את ה"שברולט" שלו לכמה ימים. -
בודד מול רודפים
24/7/94 חדשות הבוקר לא כללו אף מלה על מאסרם של לוי ונתנזון: נערך מצוד תחת מעטה הדממה.
הוא הטמין לבנת הטיאניטי ואת רימון היד בתוך החול ב"מקום מבטחים"
"קיוותי כי דסה, יהיה מסוגל לסייע בידי ליזום מהלומה נוספת מיידית, על מטרות נפרדות
ומרוחקות זו מזו. - כדי להסיח את מוקד ההתענינות מעל לוי ונתנזון. חברים אחדים
של ה"אחים המוסלמים" נעצרו בחשד שידם היתה במעשי הפיצוץ שלנו". אירעו מספר
התנגשויות בין אוהדי נגיב לבין אוהדי נאצר. "האחים המוסלמים" ניסו לשחרר את חבריהם מתחנת המשטרה
המקומית. בחילופי היריות נהרג שוטר, ואחרים מחבריו נפצעו. החלה תגובת-שרשרת ממש כפי שציפה מוטקה
מראש. (הערכתי כי פעולותינו הבאות ייזקפו לחובת מתנגדי המשטר - לא לחובת היהודים
[?] הרשת, שטרם נעצרו).
דסה נאסר ברדתו מן הרכבת בקהיר. - עזר היה הניצול היחידי, וגם הוא לא יוותר חופשי
לאורך ימים. "אני מבריח אותך אל מחוץ לגבולות המדינה", אמרתי לו. "אנחנו יוצאים מחר"
"איני יכול להצטרף אליך, רוברט" אמר עזר והרכין את ראשו "איני יכול לעזוב את אימי"
"היא תבוא איתנו" אמרתי, בסרבי לנטשו מאחור. "אחד מהם יישבר, במוקדם או במאוחר, החוקרים המצרים
אינם משתמשים בכפפות-משי. לא עם יהודים! לאמך לא יקרה דבר, הם רק יחקרו אותה, וזה הכל.
"איני יכול לנסוע, רוברט".
החלטתו של עזר ערערה את תכניותי. חזרתי למקום בו קברתי את רימון היד ואת לבנת ה
TNT. שלפתי את רימון היד והתקנתי בקבוק מולוטוב. חזרתי העירה. בהתקרבי אל מיכלית הנפט
על הכביש מאלכסנדריה, ראיתי בו שורה של צינורות מחברת את המיכלים העיקריים. השארתי את
המנוע פועל, הוצתי את הפתיליה ותחבתי את בקבוק המולוטוב בין הצינורות. רצתי חזרה
אל המכונית. הדהרתי אותה על מעבר לעיקול הכביש.
(3)
פרברי אלכסנדריה קמו לתחיה לקול רעמן של מכוניות הכיבוי שטסו אל מחוץ לעיר.
ניגשתי אל חברת הספנות ההלנית והזמנתי מקום באניה הבאה היוצאת לאיטליה,
ב7 באוגוסט, אף שידעתי כי לעולם לא אגיע להפלגתה. חשתי כי אם שלטונות-הביטחון חושדים בי, הרי
כשיגלו את מועד נסיעתי ידחו את מעצרי- אם אכן זיהו בי את מנהיג החבורה. עדיין היה בידי פנאי.
הוא (אלעד) מאשים ש"המפקדה בשתיקתה טרפה עליו את דעתו. במיוחד שהעלמותם
מעל גלו השידור לא עוררה את תשומת-לבם. דומה היה שנטשו אותם.
הבריחה ממצרים
"ב 27 ליולי, הסכימו אנגליה ומצרים על פתיחת משא-ומתן לפינוי הכוחות הבריטיים מאיזור תעלת
שאאץ. ישראל נכשלה. אנחנו נכשלנו"
שוב לנורי: "תוך זלזול מופגן (?) בסכנה (האם הייתה סכנה?) ניגשתי למלון "ססיל", באלכסנדריה,
לבדוק אם הגיעו הודעות עבורי. בכניסה למלון קפאתי. קולונל עותמאן נורי עמד שם, ושוחח עם
קבוצת אנשים לבושי אזרחית, הוא ניגש אלי בחיוך רחב, "טוב לראותך. "אתה עדיין מהרהר
בעניין שלנו?"- "כל הזמן, עניתי בנימת רצינית. "מה מביא אותך לאלכסנדריה?”
"עסקים כרגיל". הוא הצביע בידו על טלפרינטר החדשות ואמר "סלח לי. עלי לתפוס את החדשות
האחרונות". ניגשתי ועמדתי לצידו של נורי, כשעיני רתוקות לגליל הנייר הארוך, מתגלגל מתוך המכונה
בידיעה שהתייחסה לפעולתנו נאמר:" שירות- הביטחון המצרי תפס רשת- ריגול יהודית-קומוניסטית,
ואסר את אנשיה. ממה שנודע עד כה, הסתבר, כי רשת זו אחראית לפעולות פיצוץ והצתה שנעשו לאחרונה.
החקירה נמשכת, ומצפים למעצרים נוספים".
סוף בעמוד 26 איפו עמוד 26