תעתוק
דר' מרדכי אביצור (מרסל אוידסיס)
מרדכי, הבחור הכריזמטי, מנהיג מלידה, מוצלח, ומשכנע, ומארגן למופט.
ב1945 התרחש "המרד בשומר הצעיר". קבוצה של חברי השומר הצעיר, ובראשם מרסל
אוידסיס עזבה את השומר הצעיר, בגלל שהיא תנועה אנטי דתית. קבוצה זאת נכנסה
לבני עקיבא. קבוצה זאת הוותה מהר מאוד הנהגת בני עקיבא. מרד כי נעשה מזכיר ה[?]עם
ומהר מאוד התנועה, שהיתה קטנה, גדלה, התבססה, התחזקה, התקדמה והתרחבה
ובזאת אפשר להגיד שהשומר הצעיר נתנה לבני עקיבא את הנהגתה המוצלחת.
מרסל היה נערץ על ידי חבריו, וגם בקרב התנועות האחרות
ב14 למאי 1948 נאסר וישב במחנה הריכוז בHucksetp
היה פעיל בפדרציה הציונית במצרים
הוא צרף את חברי בני עקיבא המתאימים, להגנה.
וגם נתן לראובן פילפול, איש השי במצרים חברים לעזרה בעבודתו
בHuckstep המשיך ליעץ להנהלה בחוץ ולעזור לה (ובמיוחד בעליה)
נוסף על פעילותו הציונית בתוך המחנה)
עלה ארצה ועם הגרעין המצרי, בבני דרום תרם לקידום קיבוץ ולקליטת חברי הגרעין, וגם לחברים
בהכשרות בצרפת ובאנגליהם היה אחראי על הלול בקיבוץ
למד וקבל תואר דוקטור למדעי המדינה בפריז-- שרת בצהל בחיל המודיעין
נהרג בתאונת דרכים ביום האחרון של מלואים בצהל, לאחר מלחמת לבנון.
אפשר לתאר אותו כמיסד התנועה וכבסיס עליו התפתחה בני עקיבא עד לשנת 1956.
(1)
מבוא
בקיצור
תנועות ציוניות במצרים היו כל הזמן מ1897
ועד חיסול קהילת יהודי מצרים ב1968
וכל השנים קשרים הדוקים היו בין יהודי מצרים
מצרים וארץ ישראל הם שכנות. וגם זה גורם חשוב.
והישוב בארץ ישראל.
XX התנועות
עד 1944 היו במצרים 4 תנועות נוער:
השומר הצעיר, החלוץ, התנועה הרביזיוניסטית, ובני
עקיבא. אחרי הריגת הלורד מוין על ידי אליהו חכים
ואליהו בית צורי התפזרה התנועה הרביזיוניסטית, וחבריה
הצתרפו לתנועות האחרות. זאת אף על פי שהשליחים
הורו להתרחק מאלו שנקראו "הפורשים".
עד 1945 בני עקיבא הייתה תנועה קטנה. והסניף באלכסנדריה
היה חלק מתנועת החלוץ.
המרד
ב1945 התרחש מה שנקרא אחר כך "המרד בשומר הצעיר"
יום אחד, במפקד של השומר הצעיר, יצאו 5 חברים והכריזו
שהם עוזבים את השומר הצעיר היות ותנועה זאת היא תנועה
אנטי דתית. 5 אלו היו: מרדכי אוידסיס (שבארץ שנה את שמו
למרדכי אביצור) אליהו דואק, גבריאל מיר, שמחה שמטוב
שאחר כך, כאשתו של מרדכי נעשה שמחה אביצור) ואחי "שרלו"
יוחנן סעדיה.
חמישה אלו הצתרפו לבני עקיבא, ומהר מאוד 3 מהם
היו בהנהלת בני עקיבא.
(2)
מרדכי אביצור
מרדכי אביצור היה בחור כריזמטי, מנהיג מלידה, מוצלח,
משכנע, ומארגן למופט. הוא נעשה למזכיר בני עקיבא:
ואליהו דואק, בהנהלה, אחראי עליה.
עם כניסת חברים אלו לבני עקיבא, התנועה התחזקה,
התרחבה והתקדמה
ובזאת, אפשר להגיד, שהשומר הצעיר נתנה לבני
עקיבא את הנהלתה המוצלחת.
וכאן נאי חייב קצת לדבר עוד על מרדכי אביצור.
הוא היה נערץ לא רק על חבריו בתנועתו אלא גם בשתי התנועות האחרות.
כשעלה ארצה והצתרף לחבריו ל"גרעין המצרי"
בקבוצת בני דרום. והיה מעמודי התווך של הקבוץ
הוא היה אחראי על הלול. והיה לולן למופט.
אחר כך, בפריז למד באוניברסיטה וקבל תואר דוקטור למדעי
המדינה. דר' מרדכי אביצור היה סמנכל משרד הסעד לעניני
המיעוטים. ובתאונה קשה ביום האחרון של מלואים הלך לעולמו.
אין מה להגיד. מרדכי אביצור בנה וארגן את
בני עקיבא וחזק אותה בצורה כזאת, שהיא יכלה, אחר
מאסרו להמשיך לפעול ולהוות אחד הגורמים העקריים
בארגון וביצוע יציאת מצרים המודרנית, וגם לשרת
את שירותי המדינה החדשה, שפעלו במצרים.
אליהו דואק הוגלה לאלטור עם 50 יהודים
בתוך קבוצה של 500 אחים מוסלמים וקומוניסטים. בארץ
אלי דואק היה חלק מהשרות הקונסולרי של המציג,
ההגנה
הישנת הואדת שלית הרולה שלחה תחבלו, יוראת
הגנה במצרים בה היו חברים משלושת התנועות
וזה ספור ארוך
שליחים ובלי שליחים
עד שנת 1946 היו שליחים לבני עקיבא. יעקב ברט
(מהגדוד העברי), עקיבא קוסטנבאום (קשת)
בי כספי.
ומ 1946 ועד בכלל לא היו לבני עקיבא שליחים. לתנועות
האחרות, כל הזמן, היו שליחים.
חוסר שליחים, מצד אחד הקשה על מנהיגי בני עקיבא
בפעילות החנוכית. אומנם מצד שני חייב אותם
לסמוך על עצמם ולחזק את ארגונם בתוך הקהילה ומול
השלטונות והמשטרה
התנועה היתה מאורגנת בקבוצות שנקראו "גדודים". ולכל
גדוד שם של אחד מקיבוצי הקיבוץ הדתי בארו. ולכל גדוד מדרים
מ1947, עם המאורעות בארץ והרעת מצב יהודי מצרים, בני עקיבא
נכנסה למחתרת.
ההכנה למעצרית
נת
היות וידענו שמרדכי אביצור, ואליהו דיואן שהיו פעילים רשמית
בפדרציה הציונית בקהיר היו מוכרים למשטרה ועלולים
לה עצר, בתחילת 1948 ההנהלה של בני עקיבא הרחים
3מחבריה מפעילות בתנועה, כדי שישמשו הנהלת צלליה
שתכנס לפעולה במקרה שלוח
ברם יעצרו.
מת 51למת 1948
בערב שבת 14 למסץ 1948, נאסרן מרדכי אביד
אליהו דאק, שאיש הסליקים שלנו יצחק לוי.
(במוצאי שבת 15 למאח, בבית הכנסת נוה שלום
בקהיר התקימת ישיבה ראשונה של הנהלת הצללים כהנהלה
פעילה. והוחלט () להרחיק מהתנועה את בני 13 ופאות.
כדי להרחיקם מסכנה (2) הפסקת פעילות של התנועה
עד להוראה חדשה. אחר כך הוחלט לשנות את שם
התנועה מבני עקיבא לבח"דו (ברית חלוצים דתיים) כשם
התנועה באנגליה, כדי לבלבל את האויב (בני עקיבא הייתה
דועה למשטרה)
ובמשך כמה שבועות 3 חברי ההנהלה החדשה (שלמו הררי
משה מזרחה ואנופי) ישבנו ותקסנועצה. התנועה אורגנה מחדש
בצורת לתאים של 14 איש (כפי שלמדנו מחברינו באוניברסיטה
האחים המוסלמים הקומונישטים) וכל1 מה 4 אחרא
שתא
ובו עוד דאישית (?)
- מלחמת העצמאות התנהלה בגבולות מצרים. העוינות של המצרים
הייתה ללא נסוא. בקהיר 1200 יהודים היו במחנה ריכוז
ב Hukssp, וביניהם כל הנהגת החלוץ מספר רב של חברי
השומר הצעיר, וד חברינו מרדכי, אלי, ויצחק
כספי ורכוש היהודים הוחלרם. ליהודים לא היו מקומות
עבודה. היהודים פותרו ממקומות עבודתם
לנו היה ברור שאין מקום (ליהודים במצרים. והסכנה הבטיחות.
על היהודים הייתה רצינית. הפתרון היחיד: יציאה ממצרים. ולנו הפתרון:
עליהתלארץ
דאגותי
77
משרם
דאגו תינו היו ב
() לארגן את התנועה ולהמשיך פעולות
(2) להיות כל הזמן עם האסירים
במחנה הריכוז
(3) לדאוג למורל הקהילה
(4) לדעת מה מתרחש בארץ במלחמה
5) לארגן עליה
למדני
אף על
ב מו 2 2ימים
שר
(5)
עליה של מרדכי רווח
רצינו לארגן עליה. אומנם לפני מאי 1948 כל השליחים
עזבו את מצרים. ולא היה מנגנון עליה.
בסוף 1948 נודע לנו שכמה חברים מהשומר הצעיר
שהיו בקשר עם השליח שלהם בצרפת מארגנים עליה.
רצינו להתחיל להעלות את חברינו, נבחרו 2חברים
מאלכסנדריה מרדכי רווח, וחזן, ו2 מקהיר
יעקב בלליש ומשה לוי. ארבעתם בחורים אחראיים
שידעו את הסכנות, והיה אפשר לסמוך עלהם במקרה
ויסתבכו.
- אומנם אף על פי כן פחדנו שיסתבכו ויסתכנו.
לנו בהנהלה לא היה נסיון לארגון עליה.
ישיבת ההנהלה במחנה הריכוז Huckstep
החלטנו לפנות למרדכי אביצור ואליהו דואק
היותר מנוסים, כדי לקבל את עצתם.
עם אשורים לבקור אסירים בHuckstep שלקחנו ממשפחות
שלושתנו, חבי ההנהלה הפעילה הלכנו למחנה הריכוז.
לפי הנחיתו של מרדכי הכננו קופסת שוקולד מעולה גדולה,
וחבילות ממתקים.
בהגיענו למחנה הריכוז, נכנסנו. ומרדכי שתכה
לנו ליד השער, לקח את הממתקים. הוא מסר אותם
לקצין. והתישבנו מרדכי, אלי דואק, שלמה הררי, משה
מזרחי ואנוכי, ונהלנו ישיבת הנהלה של בני עקיבא בתוך
מחנה הריכוז Huckstep מרדכי ואליהו דואק הסכימו לתוכניתנו זו
לעלית ארבע החברים.
ואז העליה בוצעה.
כמובן מרדכי ומשה לוי ההאחרים לא ידעו על התלבטויותינו
ועל ההכנות שעשינו. - לא שלחנו אותכם כך סטם!
הרב ונטורה
אי אפשר לדבר על ציונות באלכסנדריה בלי להזכיר
את הרב דר משה ונטוקה רבה הראשי של אלכסנדריה
רב ציוני. מחנך ומנהיג רוחני
4 ילדיו היו חברים בתנועת הנוער החלוץ
יסד בית ספר מימוניד שהיה בית הספר
התיכון היהודי היחיד באותה תקופה במצרים
מרדכי רווח, אריה אביגור, חזן, רוברט דסא,
שמואל עזאר, אלי כהן כולם היו תלמידיו
בבית הספר מימונידי או בשיעורי היהדות שהוא נתן
הספור עם מחלה דיפלומטית
צבי כספי!
יוחנן
אתה היתה השליח האחרון שנשלח אלינו
אתה לא העלאתי אותי. אתה העלאתי את
אחד שרל סעדיה "שרלו" בתנועה, ויוחנן סעדיה
בארץ יוחנן בארץ הגיע ב1948 ועבר כל מה
שעברו הצעירים בהגנה, בנוטרים, בעבודה שחורה....
ב1967 קבל תואר דוקטור למדעי המדינה באוניברסיטת טולוז
בצרפת. ושרת את המכון האפרו אסיאני של ההסתדרות
ובהיותו שליח של ארגון העבודה הבינלאומי של האום, נהרג
ב1973 בתאונת דרכים באתיופיה, בתפקיד.
הוא היה אחד מאנשיו של עקיבא איגר.
אליהו ברכה
רק באפריל 1949 הגיע שליח של המוסד לעליה: אליהו ברכה
(מקסי) שבנה וארגן את העליה ממצרים. אליהו ברכה עלה
ממצרים בעליה המפורסמת לפני פסח 1946.
ובה 168 חברי התנועות הועלו ארצה כחיילים של הבריגה
שחזרים לארץ. אליהו ברכה הניח את היסודות עלהם
העליה אורגנה ובוצעה אחר כך עד ל1968. אחריו
הגיעו שלמה כהן אברבנל, שלמה הלל, בנימין אבוטבול,
ומווטולה..
כל הארגון הזה כלל בחירת המועמדים לעליה לפי
הנחיותי מהארץ, בדיקות רפואיות,
הכנת מסמכים, והעלאת העולים עם רשימות
מסודרות ומאושרות על ידי המוסד לעליה באיטליה
ובצרפת.