תעתוק
ידיעות
22/7/92
לקח את הסוד לקבר ירון לונדון
אברי אלעד, 67, האדם השלישי" בפרשת "עסק הביש", נפטר בארה"ב ממחלת הסרטן - הוא הסגיר את הרשת
הישראלית שפעלה במצרים ב54, גרם למותם של שלושה אנשים, וזיזע את המערכת הפוליטית בארץ.
כולם היו שונאיו
בוגדים אמורים לסיים את חייהם בנסיבות יותר דרמטיות. סרטן, סתם סרטן, הרג את אברי אלעד, שהיה הבוגד
הבוגדני ביותר בכל תולדותיה של ישראל. מעשה הבגידה שלו קיפד את חייהם של שלושה אנשים והרס את חייהם של עוד אחרים.
בעקיפין, הוא הולל שורה של זעזועים פוליטיים שסיימו את שלטונה המונוליטי של מפא"י.
הוא היה בוגד ללא ספק, הבוגד שהסגיר את הרשת הישראלית שפעלה בקהיר ובאלכסנדריה ביולי 1954.
החשדות הנוקבים, שמשך שנים רבות לא אוששו בהוכחות מוחלטות, אושרו לפני חמש שנים בסיפרו של העיתונאי המצרי
עאדל חמודה, "מבצע סוזנה".
אדולף זיידנברג הוא אברי אלעד, נולד בגרמניה ועלה ארצה בילדותו. הוא שירת במחלקה הגרמנית של הפלמ"ח וגורש
מפני שגנב מחבריו.
הוא שירת כרב- סמל בחיל- התובלה של הצבא הבריטי וגנב בחבריו. הוא שירת כקצין -אספקה בחטיבת "הראל"
ועסק בביזה. הוא שירת כסמג"ד בגדוד חיפאי שהתקיים חדשים ספורים, וכשפורק הגדוד גנב מקרר מציודו של הגדוד ונידון
למאסר. קופת השרצים שנשא על גבו לא הפריעה למגייסיו לגייסו ליחידת מודיעין של הצבא ("יחידה 131"), לשלחו
לגרמניה כדי שילבש את דמותו הבדויה של פול פרנק, ולהעמידו בראש רשת חבלה שחבריה היו צעירים יהודים מצריים.
אלעד-זיידנברג יצא ממצרים והתפרפר בגרמניה במקום לשוב ארצה, מה שהעלה עליו את חשדותיו של ראש "המוסד"
איסר הראל, אח"כ נודע שניסה למכור מסמכים גנובים לנספח- הצבאי המצרי בבון
הוא הובא ארצה בתחבולה ונידון ל12 שנות מאסר. במשפטו טען כי טפלו עליו עלילה מפני שהעיד עדות שקר
בפני ועדת השופט אולשן, שחקרה "מי נתן את ההוראה" לפעול במצרים. האצבע המאשימה צריכה הייתה למצוא את
הסובייקט שלה; שר הביטחון פנחס לבון, או שמא ראש אמ"ן, בנימין גיבלי.
אלעד תמך בגירסה שהרשיעה את השר. לימים התגלה כי מסכת סבוכה של שקרים נטוותה כדי לתמוך בגירסת
הקצין הבכיר. בין השאר היתגלה שדליה כרמל, מזכירתו של ג'יבלי, הוסתה לזייף מכתב, שתכליתו הייתה להפליל את ה[?]
ולנקות את מפקדה.
ב1960 תבע לבון לטהר את שמו ואז נפתחה פרשה פוליטית-בטחונית ארוכה. ששיסעה את מפא"י, הביאה
לסילוקו של בן-גוריון מכס המנהיגות, הרחיקה מהשלטון את צעירי המפלגה (דיין, פרס, קולק, יעקובי), חוללה את
המפלגה רפ"י, וביססה את אחיזתה בשלטון של האוליגארכיה המפא"ית הקשישה.
התמוטטותה של מפא"י מבפנים, הביאה לשינוי גמור בהווי הפוליטי, החברתי והתרבותי במדינה, והיא-היא ראשיתו של
"המהפך"
משפטו וגורלו של אברי אלעד הוסתרו מהציבור, ובמשך שנים מנעו השלטונות כל מידע על אודותיו של האיש
שהתכנה "האדם השלישי".
הוא יצא מהכלא אחרי 10 שנים והיגר לארה"ב, לחוף המערבי. מדי פעם הודיע על כוונתו לחשוף אמיתות שיזעזעו
את מוסדי השלטון. ב1976, בסיועו של סופר אמריקאי כתב ספר שכולו בדיון ובו תיאר את עצמו כגיבור רומנטי,
שנפל קורבן לעלילה נוראה.
במארץ 1981 פשטה המשטרה האמריקאית על מיתפרה שזייפה מכנסי ג'ינס "ג'ורדש". אלעד היה בעליו
של המפעל, וזו הידיעה האחרונה על אודותיו שנמצאו בארכיוננו.
הוא מת ולא השאיר אחריו שום תעלומה, אבל "הפרשה", שפרקים ממנה מועלים בתדירות, כמו טקס עונתי
של הקרבת קורבנות, מחכה להעלאתה פעם נוספת. זה יקרה, אולי, כאשר בנימין גיבלי, איש עסקים [?]
במקומותינו, יפצה סוף סוף את פיו החתום
איסר הראל: "הוא היה שקרן מועד, איש מושחת"
איסר הראל, ראש המוסד בתקופת הפרשה: "האדם השלישי היה שקרן מועד, איש מושחת, שהתעסק עם הברחת
אנשים, וגנב ומכר דלק בשוק השחור. אלה ששלחו אותו למצרים ידעו שהוא כזה, ובכל זאת שלחו אותו.
"שמעתי עליו בפעם הראשונה כששלחו אותו לגרמניה, אחרי שהצליח, כביכול, להיחלץ ממצרים. החשד הראשון התעורר במקרה:
איש שלי ניסה לגייס גרמני למשימה במצרים, וזה אמר לו, למה אתם צריכים אותי, יש כאן אחד, פול פרנק, שקשור עם הנספח
הצבאי המצרי".
"החזרנו אותו לארץ בתירוץ כלשהו. הוא נעצר בשדה התעופה, ונחקר על מגעים אסורים עם הנספח הצבאי המצרי.
תוך כדי חקירה התעוררו ספקות בקשר לתיפקודו במצרים.
"במשפט שלו ניסיתי להוסיף גם את סעיף בגידה והסגרת הרשת. אבל היועץ המשפטי דאז חיים כהן, מצא שחסרה
עדות נוספת - ולכן הוא נשפט רק על המגע עם המצרי, ונידון לעשר שנים.
מיניתי ב"מוסד" בהסכמת שלטונות צה"ל, את ועדת עמיעד, לבדיקת מה שקרה באמת במצרים. גם ועדה זו קבעה שהוא חשוד
בהסגרת הרשת. אך חסר פרט מסויים, הוועדה הוסיפה, שאת המידע החסר ניתן יהיה להשלים כאשר נידוני קהיר
ישובו לארץ (אבל אחרי שהם חזרו. איש לא טרח לתחקר אותם.)
"אלעד יצא בינתיים לחו"ל, ובניגוד להבטחתו, התחיל לפרסם גירסאת שקר נוראות ובזיות עם התקפות על כולם
והכי נורא, הוא העלי על שמואל עזר ז"ל, שעלה לגרדום, כאילו הוא שהסגיר את הרשת.
.נ.
(2)
" יותר מזה, המושחת והשקרן הזה היה סוכן של המצרים עוד לפני שהטילו עליו את הפיקוד על הרשת. הוא טען
שהוא חף מפשע, אבל לא בא אף פעם להוכיח את חפותו.
"הצעתי לו לשוב ארצה ולעמוד למשפט בעוון בגידה, ואם יימצא כי הוא חף מפשע - הוא יקבל את הזיכוי, בפועל
הוא לא העז להתקרב לישראלים.
פגשת אותו אישית?
"אף פעם לא, למרות שהוא ניסה לפנות אלי ורמז שיש לו רכילות על אמ"ן, וגם אחר כך, מהכלא, עשה מאמץ להתקבל אצלי.
אבל אני, מעולם לא הסכמתי לראות את הפרצוף הזה".
דנה פרץ