[] מנהיגי יהדות מצרים הבינו שהמשבר הוא ...

מנהיגי יהדות מצרים הבינו שהמשבר הוא חלק מגל האנטישמיות הבין לאומית בעדוד
אניטשימיים אורופיים.
מנהיגים יהודיים במצרים אמרו לבן אשר שהם לא
בטוחים אם הם לא זדקקו לארץ ישראל. והרגישו שמה שקרא
לקהילת היותר חזקות (באירופה המערבית והמזחרית) יכל לקרוא
גם במצרים. אין כבר הרגשה של בטחון והאמון בסטביליות
של היהדות המקומית"
אף על פי שהוא רצה לחזור לארץ הוא העדיף
להשאר במצרים כי "לעזוב עכשיו  זה כאילו לברוח מה[?]"
העיתונאות היהודית היתה פעילה, אמיצה ובעד
וגם הא בקשה שישלחו שליחים מהארץ ושהסוכנות היהודית תתן
עדיפות לעלית נוער ממצרים.
הפעילים הציונים כמו קסטרו, מוסרי ומלקי והעתונאות
הפרו- ציונית התרכזה לא רק בישוב, בעניינים הקהילתיים
הפנימיים או בלאומנות המצרית; כוחות אלו גם
פעלו במערכות נגד הפשיסטים במצרים של 1930-1934
ונגד ההשפעות בעד הנציים. ובעילותם נגד
האנטישמיות הגרמנית גם מנהיגים הודים לא ציוניים
פעלו אתם.
2 ארגוני ספורט יהודים היו קיימים במצרים
"מכבי" ו"הכוח" כבר משנת העשרים. והם התחרו
כל השנים עם נבחרות מצרים ו[?]ת
ציונים ולא ציונים: תגובותהם לאנטישמיות
באירופה ובמזרח התיכון ב1933-38
כבר ב1932 במאמרים רבים ומעמיקים נכתבו
על ידי ז.ד. מוסרי בISRAEL, הוא הזהיר מפני הסכנות
האמינמות על יהדות גרמניה, וזאת על בסיס ידיעות שקבל מסוכנויות
הידיעות האירואיות. והוא קרא הקהילות היהודיות במצרים
לה[?] את קולם נגד ה Souffleurs של היטלר. כמשל:
הוא דווח בצורה מפורטת באתר על ההתקפות על היהודים
מצד אנטישמים בברלין בהוצאת העיתון לקראת הימים הנוראים
גם ב 1931 וגם ב 1932
כדי ללחום בהשפעה הנצית סניפי 
ארגון "בני ברית" במצרים ארגנו
התכנסויות המוניות בקהיר, באלקסנדריה
במרץ 1933, בכוונה ליסד את הליגה האנטי נצית 
במזרח התיכון, ולקרוא לסולידריות יהודית כוללת.
Goutte de Lait המרכז היהודי ליתומים
ההתכנסות הגדולה ביות היתה בקהיר ב25/3/33
חודשיים לאחר עלית היטלר לשלטון. ועדה מיצגת מציונים
ולא ציונים לבחרה. בהתכנסות הזאת היו 
נוכחים גם מנהיגי היהדות המצרית וגם העתונות הזר
הנאום הדינמי ביותר נתן לאון קסטרו שהשווה
את קשיים היהודים בגרמניה, לסבלותהם
של היהודים בספרד בזמן האינקויזיציה - הוא אמר:
בזמן שיהדות ספרד בימי הביניים הייתה האליטה של היהדות,
יהדות גרמניה היא האליטה של היהדות במאה התשע עשה.
ודרש שיהודים מצרים לבצע פעילויות דרסטיות, עם ייתר
הקהילות היהודית נגד היטלר.
ימים ספורים לאחר כך נוסדה ה LICA
(Ligue Contre l'Antisémitisme) נוסדה ברשות Léon Castro
allemand
ובספטמבר 1933 צונפה למרכז ב
Ligue Internationale Contre l'Antisémitisme.
allemand
סניף הנוער
)LISCA( Ligue Internationale Scolaire Contre l'Antisémitisme
נוסד בספמבר 1933. הLICA עם סניפיה בקהיר
באלקסנדריה לא אבדה זמן בבצוע תוכנית.
אורגן ובוצע חרם כלכלי על תוצרת גרמנית, ואורגן
מעקב צמוד לאחר הקהילה הגרמניה בקהיר בה היו פעילים 
נציים. NSDAP (National-Socialist German Workers)
Partei
המפלגה הנצית
היתה פעילה במצרים מ1930
פעילותה הוגברה בפרופוגנדה מינואר 1933 כשהיטלר
תפס את השלטון בברלין
גם במעשים בשדה וגם בעיתונאות תקפה הLICA
את הפרופוגנדה הנצית בקהיר
ואת Max Dietrich מנהיג בקהיר
של הNCDAP בקהיר. העורך של העיתון היהודי
L'Aurore, זק מלח בקש מהשלטונות המצרים להוציא
מחוד לחוק את המפלגה הנצית במצרים, ולגרש את Dietrich
ממצרים: בקשה שהמצרים התעלמו ממנה
העיתונות היהודית והLICA הפריעו מאוד
דיפלומטים הגרמניים במצרים שהתקשרו לשלטונות מצרים
כדי לנסות למנוע הפרעה זאת.
אבל החרם על התוצרת הגרמנית המיובאת למצרים
התחזק ולא רק בחברת הכלכליות היהודיות. היא
גם כללה את הסרטים והתרופות הגרמנים. בתי קולנוע
בקהיר ואלכסנדריה הודיעו שהם נתקו את קשרהם עם
חברות שהם מפס'ים ליבא סרטים גרמיים. ופעולה
נמצרת נעשתנ בבתי המרקחת נגד התרופות מתוצרת גרמנה
יהודים בקרו אצל רופאים לשכנעם להפסיק לרשום תרופות
תוצרת גרמניה. ואז גרמניה איימה ב 10 לאוקטובר
1933 להפסיק לקנות קוטנה מצרית. ואז שלטונות מצרים
התערבו. והעיתונות היהודית במצרים
LICA המשיכה את התקפותיה על גרמניה הנציאת ועל
הנצים במצרים. במאמרים בISRAEL
גם אומברטו יעבץ וגם מוריס פרזון הביאו
לבתי המשפט התקפותהם של הנצים במצרים על היהדות.
סעד יעקוב מלכי העורך של הנוסחה הערבית של
"ישראל" תקף העוז את הנצים הגרמנים והשיא היה 
בסיפורו הטאטרלי בערבית בשם "היטלר היקר" ובו
המן הרשע (מן המגילה) משבח את היטלר אבל מזהיר
אותו שסופו היה מר (כשל המן עצמו) ושהיהודים
שסבלו עינויים וסבל רב משליטים במהלך ההיסטוריה,
אבל סופם של השליטים האלו ושלטונםנכחדו,והיהודים
כעם שלנצח נשאר
[?] André העורך של העתון
הצרפתי La Bourse Egyptienne עזר לעתונות היהודית
וגלה מהלכים של הגרמנים במצרים. למשל גילה
התכנסות של הגרמנים במצרים לחגוג את יום המולדת
הארבעים וחמש של היטלר (באפריל 1934) בה 
קראו "Jude, verrecke" (מוות ליהודה)
אביגדור נשיא בני ברית במצרית, ויוסף קטאוי
פשה (חבר הסנט המצרי) נשיא הקהילה היהודית היהודית ו[?]
בהתקפה עזה על הו[?] כתבו
ל La Bourse Égyptienne שפורסמו
הרזון העיתונאי, כתב מכתב חריף ל"אל ארהם"
[?] Diewerge (הנצי הגרמני במצרים) שהוא
מופעל על ידי Goebbels. "אל אהרם"
סרב לפרסם. והמפכתב המופנה ל"אלאהרם" פורסם
בעיתון "ישראל".
ב1933 אחמד חוסים יסד את אלפתאת
"מצרים הצעירה" שחכתה את הנצים בכל: בקריאת
"אלוהים, המולדת, המלך", ו"מצרים מעל הכל"
עם מנהיגות חזקה, היררכיה נצית, מדים ירוקים
ותהלוכות צבאיות וחלקה ספרות אנטי יהודית
האשימה את היהודים שהם "פחדנים, הרסנים, ומפריעים"
הוא הוצג על ידי "ישראל" כאחד המעריצים הגדולים
ביותר של היטלר במצרים
באוקטובר 1938 מוסרי מגלה מה שקרא בבקורו
של אחמד חוסין בברלין, כשהיטר סרב לקבלו
לראיון. אחמד חוסין תאר את היטרל כ"מגעיל 
ex[?] ואנטי מוסלמי.
מוסרי קווה שאחמד חוסין ילמד את השעור
בענוה. מאורעות 1938-39 הוכיחו את 
ההפך. העיתונאות של "מצרים הצעירה" עדדה
המוסלמים במזרח התיכון לדכא ולגרש את האירופיים
ואת היהודים
באפריל ומאי 1938 היו הפגנות אנטי ציוניות
בקהיר ובאלכסנדריה, וקריאות "הפילו את היהודים
"לזרוק את היהודים ממצרים ומפלסטינה".
ב 13 למאי 1938 ב 29-30 לאפריל סטודנטים
באוניברסיטת אזהר בקהיר הכריזו על שביתת רעב
כ Protest לחלוקת פלסטין - ב 12 במאי המשטרה
מנעה מהם להכנס לרובע היהודי. עצרה אנשהם.
ב 15 למאי 2 יהודים נרצחו בעיר טנטה.
ב 15 ליווי סנטרוצים מצרים בסנט בבקרו את 
החברות היהודיות שמחמירות את האבטלה במצרים
נ[?] שהן מעסיקות יהודים. 40 סנטורים קראו ליהודי מצרים
לשלול את הציונות בצורה החזקה ביותר.
Sir Miles Lamposn השגריר הבריטי במצרי, קבע שהרגשות
האנטי יהודיים בין תלמידי אלאזהר, האחים המוסלמים,
ומצרים הצעירה וגם עם א[?] מצליחה. נוסף על
הגורמים הערביים הפלסטינים, סוכנים זרים גם פעילים
הבהסתמך על מקורות ביון, למפסון קבע שהועד האיסלמי
כבר לא בהנהגת דר' סרף מוניר היה מאחורי ארגון הצעירים
המוסלמים (YMMA). שהיא תנועה אנטי יהודית. השגריר
היה בטוח שמשרד החוץ הגרמני מעודד זאת.
ומשרד פרסום גרמני היה מאחורי ההפגנות האנטי יהודיות
ואנטי בריטיות
שנת 1942 הייתה לנקודת מפנה לבריטים במצרים.
הפגנות סטונטים סוערות
האנגלים רצו שקט במצרים במיוחד שמצבם במלחמה
נגד הגרמנים בליביה היה בכי רע. הבריטים
לחצו על המלך פרוק למנות את מוסטפה אלנחאס פשהי ותנועות
ראש תנועת הופד, וכשהוא לא רצה הם הכיפו את 
ארמונו במשוריניים בריטים - יומיים לאחר כן ב 4/2/42
נחאס פשה הרכיב את הממשלה. – אף על פי שה[?]
לא היה בעד הבריטיים הוא הצליח לשלוט ולשמור על
השקט במצרים, וזאת עד ל אוקטובר 1944 כשהוחלף
ב אחמד מאהר מהמפלגה הסעדית. ב 24 לפברואר
בבית הנבחרים של מצרים נרצח בזמן שהוא עמד לקרוא
נאום המכריז מלחמה על גרמניה. (על ידי האחים המוסלמים)
מעמדם של היהודים 1939-44
ערב המלחמה ב1939 הופצה הרבה תעמולה
אנטיציונית ואנטי יהודית שהיה להם השפעה בקרב האוניברסיטאות
אי השקט וחוסר הסדרר הביאו את ממשלת מצרים לאסור
אנטישמיות באופן כללי ולאסור הפצת שרות הידיעות
האנטישמי Weltdienst של Colonel Ulrich Fleischhauer
והיחס היה טוב ל[?] במצרים וגם לפליטים היהודים
מאירופה שבאו אחר כך באלפים למצרים, רובם ב מיוגוסלבה
צכוסלבקיה ואוסטריה. והיו במחנות של UNRRA של האום
גם יהודים מלוב, אירן, ימן ופולין שחלק גדול אחר כך 
הועברו לארץ ישראל באופן לגלי עם צרט[?]
של הבריטים או באופן בלתי לגלי.
בתקופה לפני התקדמות רומל בכיוון מצרים, היהודים
ציונים ולא ציונים נרתמו למאמץ רב מכל הצורות להלחם
במאמץ הנצי. אחד מהם היה מוריס מזרחי שמאמריו
ב L'Aurore, L'Égypte Nouvelle, La Tribune
Juive
שפרסם
ומטרת המבצע הייתה לעודד את היהודים להראות
סולידריות עם אחהם באירופה הכבושה בידי הנצים
למשל להתגייס בכוחותיו של גנרל דהגול
אחרי התבוסה של הגרמנים באל עלמין מיזרחי
עדד את יהודי מצרים להראות את
הסולידריות שלהם עם אחהם הפחות בעלי מזל
ויבמיוחד כשנודע ה Fate של יהדות אירופה.
מוריס מזרחי באופן מפורט טען שמה שקרא ליהודים 
באירופה הכבושה על יד הנצים וביוון יכל לקרוא ויקרא
ליהודי צפדי אפריקה ומצרים. וכשמצרים ניצלה
מאיומי רומל, תוניסיה ויהודיה היו תחת כבוש גרמני
והוא בקש מצעירי היהודים להתגייס לצבאות בני הבר
ולתרום גם בכסף למאמץ המלחמתי בנצים
בית החולים היהודי באלכסנדריה טיפול בפגועי
ההפצצות האיטליות והגרמניות מ 1940 עד 1942. גם בית החולים
בעצמו נפגע קשה ההפצצה.
במצרים הבריטים לא נחשבו כצבא בן ברית, אלא
כצבא כובש, העם ובמיוחד הצעירים הסתכלו על הבריטים
ומדהם בשנאה. סחר החוץ של מצירים כולל של הקוטנה
היה תחת מונופול זר של הכובש הבריטי מצרים
הוכרחה לנתק את כשרייה עם צרפת שהיתה מידידותיה המסורתים
ומהקונים הגדולים של הקוטנה. ביולי 1942 באלכסנדריה
שמעו את תותחי רומל, וההתנגדות לבריטניה היתה
עזה והרשמיים הבריטים התחילו להכנס לפניקה. פלחי
הדלטה ראו פעילות צבאית מוגברת- בקהיר עשן עלה
משגרירות בריטניה מהמסמכים שסרפו. חסונים נבנו בחפזון
להגן על הבה מהאפשרות של התקדמות גרמנים. רוב האוכלסיה
היתה בעד Rommel . גם חלקים מהצבא המצרי היו בעד הגרמנים
בסוף אוקטובר 1942 רומל הובס והוכרח ללכת
אחורה
מה היה מצבם של היהודים בתקופת המלחמה ובמיוחד
1941-422. המצרים הרימו האשמות נגד היהודים.
השגריר הבריטי Sir Miles Lampson אמר שהיהודים אוגרים
דברי מזון ודרכים חיוניים כדי לשלוט על מונופולם ולנצל
את המלחמה- טענות אלו של הבריטים היו עד כדי להצדיק
שנאת המצרים ליהודים וזאת עם הרגשת האנטי יהודים בעצם
הישוב בפלסטינים וגם הפרופוגנדה הנצית במצרים