קורות הימים

ילקות המזרח התיכון
חוברת מ 1 ינואר 1949
קורות הימים
המאסרים
- הוכרז מצב חירום - מחמוד אל נוקראשי פשה, ראש הממשלה נתמנה 13/5/48
-מושל צבאי. בו ביום הוכנו בניני בית הספר האיטלקי ברחוב פואד הראשון לשכן בהם חשודים
יהודים וקומוניסטים ("אל מצרי" 15/5/48)
- למן 15 במאי החלו מאסרי יהודים בקאהיר, אלכסנדריה ואיזור תעלת סואץ
כמעט כל העצורים בגיל שלמטה מ 35 שנה וכולם מעורבים או חשודים בפעולות ציוניות או
קומוניסטיות. המאסרים נערכו לפי רשימות שהוכנו על ידי הלשכה הפוליטית
(אל אהראם 14,15,16/5/48). יהודים בריטיים, איטלקיים צרפתים וכן
הרבה סטודנטים מצריים.
תוך 24 שעות נאסרו 1000 יהודים, לרבות 160 צעירות, בקאהיר;
118 באלכסנדריה (אלאהראם 19/5/48 141, לבות 26 צעירות); 40 בפורט סעיד ("אל מסרי")
(16/5/48)
עד 30 במאי נאסרו לפחות עוד 1000 יהודים וזהו הנמוך במספרים שהובאו
בעיתוני מצרים. הגברים במחנות הסגר רובם במחנה Huckstep סמוך להליופוליס
ובאזור אבוכיר, מקודם בסיס חיל התעופה הבריטי, סמוך לאלכסנדריה, הצעירות נכלאו
במחנות מיוחדים
ככל שתכפו כשלונות העבים בא"י, כך גברו גלי הטירור נגד היהודים. נערכו חיפושים
בבתים וברחובות. יהודים נאסרו עקב הלשנה, חשד, תואנות תפלות או בלעדיהן.
"אלאהראם": אלמנטים מסוכנים"
- ליד מלון מינא נאסרו 3 יהודים, ולאחר שנחקרו נשלחו למחנות מעצר (16/6/48)
- שוטר עצר אדם חשוד, בביתו נמצאו חוברות ציוניות.
- 2 אנשים נעצרו בלילה בחוף הנילוס. בתחנת המשטרה נתברר שהם יהודים. בבתיהם גילתה
המשטרה חוברות ציוניות וקומוניסטיות. שניהם נאסרו (23/6/48)
- נאסר יהודי בלכתו בשטח אסור. נמצאו אצלו חוברות ציוניות (30/6/48)
- שוטר חרש אסר יהודי ברחוב כליג אל -מצרי. נמצא אצלו תצלום של נשיא המדינה הקרויה
ישראל (1/7/48)
לפי ניו יורק טימס 21/6/48 תורמים יהודים כסף למאמץ המלחמתי המצרי נגד שראל
בשבוע האחרון הודיעה ממשלת מצרים שיהודי אלכסנדריה תרמו 8000 לימ ויהודי קהיר 160000 לי לקרן
"החייל המצרי".
ב  20 ביוני עם שחר פוצצו 12 בית בשכונות הקראים שברובע היהודים
(חארת אל יאהוד). נהרגו 44 איש מהם נשים וילדים, 55 נפצעו קשה
כמה מהקורבנות מתו תחת המפולת. השלטונות המצרים, בהעתונות המצרית
ניסו להאשים את היהודים עצמם באסון. בדוח של ראש מכבי-האש של
המיניסטריון לענייני פנים נאמר, שחמרי הנפץ אוחסנו בתוך הבתיים ע"י הדיירים
עצמם (אל-מצרי, 21/6/48, אל אהראם 22/6/48, .J. d'Eg 23/6/48) חקירות
המשטרה לא העלו כלום.
ב19/7/48 שעה קלה אחרי חצות ניזקו מחמרי-נפץ מחסני כל בו של סיקורל
ברחוב פואד הראשון. נפגעו 500 חנויות שבסביבה, לרבות קולנוע מטרופול.
נהרגו ונפגעו 17 איש. בהלה אחזה את העיר; נשמעו צפירות - אזעקה והופעלו
תותחים נגד אוירונים. המשטרה הקיפה את שטח הפגיעה למשך כמה ימים.
ראש הממשלה כאילו הודיע לעתונות, שההתפוצצות נגרמה ממוקש אוירי. העתונות
הרחיבה על כן, את הדיבור על אוירון זר. "עד ראיה ראו יהודי בשם
זאך שמלא מאותת לאוירן. היהודי נאסר, אך שוחר אחרי יומיים (אל אהראם 20-227/48)
באגרתו אל התובע הכללי מערער חסן רפעת פשה, מקודם סגן מזכיר מיניסטריון
הפנים ועתה מנהל מחסני סיקוריל, על מסקנות החקירה הרשמית, בצינו שחמרי
הנפץ הונחו מחוץ לבנין ולא הוטלו מלמעלה (24.7.48  Bourse Égyptienne)
ב28 ביולי, בשבע בערב, אירעה התפוצצות במחסני דוד עדס, ברחוב אלפי בי שבקאהיר.
חמרי הנפץ הונחו בקומה הראשונה של הבנין. הנזק היה מועט. נפצעו 4 אנשים,
ההתפוצציות אירעה לאחר סגירת המחסנים ( 31/7/48 Bourse, יEgypt. Mail 29/7/48)
Egyptienne
כמאורעות הקודמים הוטלה האשמה על יהודים. יהודי, מקודם פקיד במחסני עדס,
נאסר (אל-אהראם 30/7/48)
באחד באוגוסט, אחרי הצהרים נפגעו בשתי התפוצצויות חנויות כלבו של קאטגנו
רחוב עמאד אל דין, ובן ציון רח' מוסטפא כאמל (.U.P י3/8/48)
"אלאהראם" (3/8/48) סביר ש"אלמנטים ציונים" אחראים למאורע. שלא כבמקרים
הקודמים לא הותקפו יהודים אחרי מאורע זה. המשלרה נצטותה לשמור על הסדר.
ולא עוד אלא ראש הממשלה הבטיח לכתבי העתונים שהאשמים ייאסרו "ויהיו מי שיהיו".
הובטח פרס של 10000 לירות מצריות בעד מסירת ידיעה שתביא לגילוי האשמים
(2/8/48 Bourse Égyptienne) נראה כי השינוי בעמדת השלטונות נגרם מן
הזעזועים בחייה הכלכליים של העיר וכן מהמחמאות שהוגשו ע"י נציגי ממשלת זרות.
- מחמת הצנזורה לא ניתן לעיתונות לפרסם ידיעות על פגיעות ביהדיים. נראה שהפרעות
וההפגנות נגד יהודים וזרים הגיעו לשיאן עם הפצצת קאהיר ע"י חיל האוויר הישראלי
ב 15 ביולי היה בהן להסיח את דעת ההמונים ממכשלות הצבא.
באחד הימם נרגם בקאהיר סטיפן האאן איש עסקיה מפילדלפיה על ידי המון
ערבי. כן נפצעו נפצעו משפחה בריטית ומצרי שליום (U.P. 21.7.48) בדו"ח
של התובע הכללי נ[?] כי ההתקפה על האאן נעשתה בזמן שתושבי מצרים היו
שרויים בתנאים פסיכולוגיים קשים בשל התקפות האויר של הציונים על קהיר (U.P. 14/8/48)
לאחר תרומה ל"קרן העזרה לחייל", נדרשה תרומה ל"קרן הפליטים הערבים".
הרב הראשי, חיים נחום תבע מהעדה היהודית לתרום מדאגתם לפליטים הערבים.
הוטלה אפטרופסות הממשלה על רכוש יהודי. הפקודה חלה על יהודים שנעצרו
או שניתנו לפיקוח המשטרה (22/7/48)
בתקופה הראשונה (15 במאי -30 באוגוסט) הוחרם בקאהיר, אלכסנדריה,
טנטה, מחלה אל כוברא, רכוש יהודי כדי מליוני ל,"מ, ובכלל זה נכסים וקרנות.
הממשלה הוסיפה להטיל אפוטרופסות על בתי-עסק יהודיים מהם 10
באלכסנדריה ("אל אסאס" 6.9.48, "אל אהראם" 13/9/48)
עובדים יהודים נעצרו או פוטרו והוחלפו במצרים מוסלמים.
חסן אלבנא מנהיג "האחים המוסלמים" הכחיש את שמפלגתו מעורבת
במאורעות יוני ואוגוסט (אל אהראם 5.9.48). בדומה לכך הכחיש את השתתפות
של האחים במאורעות 2/11/45 אף שבחוגים הפוליטיים בקאהיר נודע יום זה כיום
"האחים המוסלמים".
ב22 בספטמבר פוצצו בתים, לפחות ארבעה, בחארת אל יהוד; בהתפוצצות ובפרעות
שלאחריה נהרגו ונפצעו 62 איש (A.P. 22,25/9/48). המשטרה פעלה נגד
הפורעים השכונה הוקפה.
(רדיו קאהיר  23/9/48)
דובר רשמי הודיע כי שלוש שעות לפני כן נראו שני יהודים יוצאים מהשכונה
ובידיהם שק חומרי -נפץ. הם נעצרו על ידי המשטרה החקירה העלתה
כי מפחד חיפושים בבתיהם נייסו תושבי השכונה היהודים לסלק את חמרי-הנפץ
והנשק שברשותם והם שגרמו להתפוצצות (A.P. 23/9/48) וכהסבר לפרעות
נאמר, כי ערבים שמהרו למקום המעשה נורו, שלושה מהם נפגעו (רדיו קאהיר 23/9/48)
כמה צירי פרלמנט עומדים להגיש שאילתא לממשלת מצרים, משום מה
נמנעה מלהוציא פקודה על עצירת כל התושבים היהודים במצרים (אכר סאעה 20/10/48).
באוקטובר הוסיפו השלטונות להחרים רכוש יהודי. 27/10/48  .J. d'Eg מונה 14 
חברות ובתי-עסק שהוחרמו בקאהיר ואלכסנדריה.
"אל מצוואר" מסב את דעת השלטונות להנהלה הגרועה של הרכוש המחרם.
הרכוש ששיו מיליונים, הופקר בידי צעירים חסרי נסיון, כי במקרים רבים כרוכים
האינטריסים של בעלי הרכוש המוחרם באינטרסים מצרים (19/10/48 B.E.)
ב12/11/48 נחרב בנין "החברה המזרחית לפירסום" Société Orientale de Publicité
על ידי התפוצצות גדולה ביותר בתולדות קאהיר. חברה זאת מוציאה 4 [?]
Egyptian Gazette, Egyptian Mail, Bourse Egyptienne, Progrès Egyptien.
המניות שייכות ברובן לאישים בריטים והשאר ליהודים מצרים ומוסלמים.
החברה מעסיקה הרבה יהודים.. נהרגו ונפצעו כ 70 איש. רוב הקורבנות
הם מצרים, שומרים ועוברי אורח. ההתפוצצות אירעה אחרי צאת פקידי העתונים
היומיים וובטרם בוא עובדי אחה"צ. ואומדן ראשון של הנזק מגיע עד מיליון דולאר.
עם הנסיונות הראשונים של שוד, פיזרה המשטרה את אלפי המתקהלים. האוכלוסין
היו סבורים. שהתקפת חיל האויר הישראלי גרמה להתפוצצות (13/11/48 New york Time
אל אהראם 14/11/48).