מצרים ביקשה הסכם שלום כבר בתש"ח (2)
05/1981
פרטים
הועלה
מוכן לצפייה
תמונה
עברית
הטקסט חולץ אוטומטית ועדיין לא עבר בדיקה ידנית. ייתכנו שגיאות.
טקסט שחולץ
תעתוק
33 שנים מעריב ל"ג לעצמאות ישראל מצרים בקשה הסכם שלום כבר בתש"ח מאת גבריאל שטרסמן בכרך השני של מסמכים חסויים שעומד גינזך המדינה לפרסם, נחשפות פרשיות שלא היו ידועות עד כה מתקופת המדינה בראשית פגישות חשאיות בין 558 המסמכים העתידים לראת אור בכרך החדש, המקיף את התקופה שבין ה15 למאי ל30 בסבטמבר 1948, מתפרסם זו הפעם הראשונה דו"ח של אליהו ששון ז"ל, על פגישה חשאית שניהל בפאריס עם נציג מצרי. ששון המנוח פירסם בשנים האחרונות לא-מעט על פגישותיו בשנים ההן עם מנהיגים ערביים, אך מסמך זה עדיין לא פורסם מאלפים בו הפרטים על חילוקי-הדעות בין מצרים לבין (עבר-) הירדן לגב הנושא של ארץ -ישראל וכן על תככיה של בריטניה מאחורי הקלעים. פגישה עם X רק כך מדווח אליהו ששון למשרד החוץ, ב 23 בספטמבר 1948 "ב21 ל[?] הופיע (X) (במקור צוין שמו של נציג החצר המצרית) אצלי במלון. סעדנו ביחד את ארוחת הערב, ושוחתנו כארבע שעות. לדבריוי, הוא נשלח במיוחד על ידי אנשי החצר כדי לבדוק אתי את האפשרויות של הסדר נפרד בין ישראל לבין מצרים. השליחות הוטלה עליו באופן פתאומי לפי הוראה מיוחדת מאת המלך (פארוק) נדמה לו, כי מכתבי אל ראש לשכת החצר, אברהים עבד אל האדי פשה, עשה את שלו (העורך בגנזך מעיר במקום זה, כי המכתב המקורי לא נמצא, והעניין אינו ידוע- ג.יש.) וכן הניג היסודיים בהשקפות ובאמביציות. בין עבר-הירדנים ובין המצרים, שנתגלו בכיינוס האחרון של הוועדה הפוליטית של הליגה הערבית, הוכיחו למלך ולתומכיו, שטובת מצרים מחייבת לנקוט במדיניות חיצונית נפרדת שלא בממגרת הליגה הערבית. לפני צאתו את קהיר נתקבל (X) לראיון אצל המלך, שנמשך כשעה. אחר כך נתקבל לראיון אצל סגן ראש לשכת- החצר, חסן יוסף. בראיון הראשון הרצה על "קשריו הטובים עם כמה מאנשי משרד- החוץ של ישראל, ביחוד עם ששון". כן הרצה על הכוח הצבאי היהודי לפי מיטב ידיעותיו. הוא תיארו כ[?] מאורגן יפו, חזק, בעל משמעות, ונאמן להנהגתו - בראיון השני הוא קיבל את ההוראות הדרושות לו. הוטל עליו בעיקר לברר: א) מה הן ההצעות שלנו לשלום: ראשית - עם העולם הערבי כולו במשותף, שנית- עם מצרים בנפרד; ב) מהן הערבויות שלנו: ראשית - לאי התפשטות על חשבון הטירטוריה של מדינה זו או אחרת מהארצות השכנות. שנית- לאי הזדהות מדינת ישראל עם הקומוניסטם. דבר שמלך מצרים חושש מפניו מאוד לדבריו אין המשלחת המצרית לאו"ם בראשותו של כשבה פשה יודעת דבר על שליחותו המיוחדת. הוא צורף למשלחת על פי המלצת החצר כקצין ביטחון. אולם הוא הביא אתו הוראה של הציר המצרי בפאריס, שיאפשר לו להשתמש ב"מזוודה הדיפלומטית" להעברת מכתבים ורפורטים אל ראש - החצר. הוא רשאי להיות נוכח בישיבות של המשלחת, וגם להילוות אליה בהופעתה במושב האו"ם. משיחותיו הפרטיות עם אחדים מחברי המשלחת הוא הבין כי שתי המשלחות, הבריטית והמצרית, עומדות לקיים ביניהן כמה פגישות סודיות לשם דיון ידידותי על הסכסוך המצרי- אנגלי ולנסות להגיע לידי איזה הסכם פרילמינרי. בין יתר הדברים שעומדים על הפרק- עתיד הנגב האנגלים רוצים לקבל את הסכמת מצרים לצירוף לעבר- הירדן. הם בטוחים, כנראה, שמושב האו"ם יאשר את הדין-וחשבון של ברנאדוט בשלמותו. בחלק זה של השיחה הרחיב (X) את הדיבור על "נבזות" אנגלים אילמליא האינפורמציות המוטעים שלהם, אלמלא העדוד וההבטחות שלהם – אמר-לא היו המדינות הערביות נכנסות במלחמה נגד ישראל. האנגלים כבשו, לדבריו את רוב העיתונות הערבית במצרים, בעיראק, בסוריה וכו', וכיוונו את דעת- הקהל בארצות ערב לפי רוחם. במקרים רבים שמו בפיהם של המנהיגים דברים שלא אמרום או הצהרות שלא נתנו אותן, ועצרו בעדם את אפשרות התיקון וההכחשה. וכן מסרו ידיעות על "מזימות" מצד היהודים שנתברר אחר- כך כי לא היה להן כל יסוד. נוסף לכך נטעו האנגלים בלבותיהם של מלכי ערב ושליטיה כל מיני אמביציות. לשוקרי אל כוותלי בדמשק הסבירו, כי המלחמה בציונים לא זו בלבד שתוריד לגמרי מעל הפרק את תכנית סוריה הגדולה, אלא גם תביא לידי הרחבת גבולותיה של סוריה על חשבון הגליל הארץ ישראלי. לפארוק אמרו כי הוא יכול להיפך לקיסר ערב וכו'. ולעבדאללה אמרו, כי קרוב לודאי שהוא יצליח לצרף לארצו את כל ארץ ישראל, ולא רק את החלק הערבי של ארץ ישראל. אשר למזכיר הליגה הערבית עזאם פשה ולמנהיגים ערבים אחרים, בעלי השפעה -פתחו בפניהם את האוצר הבריטי. בזמן האחרון קנה עזאם פשה בנין גדול בקהיר, ואין ספק, כי הכסף בא אליו מאנגליה. הן בקשר לשאלת ארץ ישראל והן בקשר לשאלת לוב. נבון שקשה מאוד היום פנימה למנהיגי ערב, אולם, הדגיש (X), יטעה כל מי שיטען, כי מנהיגים אלה קוצרים היום את אשר זרעו. הם קוצרים את אשר זרעה להם אנגליה. כן יטעה כל מי שיניח, כי מעתה ואילך, לאחר שנפקחו עיניהם של המנהיגים הערבים, לא תוכל אנגליה להשפיע יותר על כיוון העניינים במזרח. ידה עדיין נטויה בכל מקום. מכאן עבר לדבר על הכינוס האחרון של הוועדה פוליטית של הליגה הערבית באלכסנדריה. לדבריו, לא הגיעו המתכנסים לשום החלטה אחידה בכל העניינים הנוגעים לארץ-ישראל. ולא זו בלבד אלא שגם חברי ההעדה נפרדו עם שני כיוונים שונים ביחס לעתידו המדיני של החלק הערבי של ארץ ישראל, בייחוד לאחר שלמדו על השקפותיו ודעתו של ברנאדוט: עיראק ועבר-הירדן דרשו את צירוף החלק הזה לממלכתו של עבדאללה מצרים סוריה והלבנון עמדו בתוקף על הקמת מדינה עצמאיות בחלק הזה, שתצרף אליה במרוצת הזמן גם את החלק היהודי. סעודיה ותימן עמ מן הצד וניסו לפשר בין שתי התביעות. – אשר לחידוש המלחמה בארץ-ישראל-לא נשמעה כל דעה חיובית, חוץ מדעתם של אחדים מהנציגים הארץ-ישראלם, כג'מאל אל חוסיני ואחרים מהמחנה שלו, אולם אין לצפות לכך שחילוקי-דעת אלה יביאו לידי שינוי כלשהו בעמדתם הידועה של נציגי ערב באו"ם. - כולם יוסיפו להתנגד לחלוקת ארץ -ישראל ולהכרה במדינת ישראל. אך דבר אחד ברור: הם לא יסתלקו מחבורתם באו"ם גם אם ישראל תצטרף אליו. את זה הוא שמע במפורש מאת "בעלי-הבית" שלו, הן בחצר והין בממשלה. (X) לא ניסה להכחיש, בי ממשלתו מחזיקה כיום במופתי ובאנשיו, ותומכת בתכניותהם הפוליטיות. אולם אין היא עושה זאת מתוך הכרה ביעילות הצד הזה או מתוך רצון להפריע לישראל, כי אם מתוך חשבון עם הגוש ההאשמי, ש"הוכיח במלחמתו בישראל את עליונות הצבא שלו על כל צבא ערבי אחר". גוש זה, אם יצרף אליו את החלק הערבי של ארץ- ישראל פלוס הנגב, הריהו יכול לאיים על עצמאותה של מצרים - דבר שלפני כמה חודשים לא היה יכול להעלותו על דעתו בסוף השיחה ביקש לדעת אם אנו מעוניינים בהסדר נפרד עם מצרים. לדעתו השעה הנוכחית כשרה לכך. לדבריו הפכתי (ששון) לאיש פופולרי בארצו, הן בגלל מכתבי אל המנהיגים המצרים והן בגלל הפרסומים שהיו בזמן האחרון בעיתונים על מאמצי לשלום. אולם עלינו להציע את הבסיס להסדר הזה, ולא לדרוש זאת מאת המצרים. בעצם זוהי מטרת ביקורו בפאריס". חמו"ם לא הניב פירות כמו מגעים דומים שהיו בשנים הבאות.
קובץ מקור
עמוד 1
עמוד 2
עמוד 3
עמוד 4
