מרזוק ועזאר עמדו בגאון גם על סף הגרדום בקהיר

"לקסיקון ידיעות אחרונות" "מרזוק ועזאר עמדו בגאון גם על סף הגרדום בקהיר" נישאים על כתפי חבריהם לשליחות העלומה הובאו ארונותיהם למנוחת עולמים על פיסגת הר- הרצל, סמוך לקברותיהם של אליהו חכים, אליהו בית-צורי ואבשלום פינברג. מאת איתן הבר יש תמונה: וכתוב מתחתיה: במז גאויר סוער נערכה אתמול לוייתם של דר' משה מרזוק ושמואל עזר, ליד הקברים הרעננים, נראים בשורה הראשונה הרב הראשי שלמה גורן, שר-הבטחון, שמעון פרס וגב' גולדה מאיר. (תצלום רחמים ישראלי) מאחרי תירור הלוויה והקבורה המעגל נסגר טילות גשם, כמה מטרים, קהל דומם. רב-סרן רוברט דאסה עטור באותו מלחמת העצמאות, סיני, וששת הימים, ענוד בדרגותיו. "פרידה" אמר, "אינה מעמד משמח – אבל אנו נפרדים היום ממפקדינו וחברינו, מוסה מרזוק וסמי עזאר, בתחושת סיפוק. התגשמה מישאלתם ברגעי- חייהם האחרונים, אפילו שלא הביעו אותה במלים... הם שבו הביתה ובכך נסגר המעגל, האם אפשר לומר שתמה הפרשה?" "לעולם לא נשכח אותם". "שניהם מסרו נפשם בשליחותה החשאית של ישראל" אמר שר הבטחון, שמעון פרס. "הם נפלו כחיילים, הממלאים את הוראותיהם גם בנסיבות המסובכות ביותר - נסיבותיה של מצרים הנאצרית, שקראה תגר על כל פיסת שלום ושמץ [?] במזרח התיכון... והם עמדו בגאון, גם על סף הגרדום, בעוד שבארצם עוררו טעמי האירועים מחלוקת, אך מעולם לא העיב הפולמוס על זכרם... משה מרזוק ושמואל עזאר-טוהר לבבם, פז עמידתם, עוצמת גבורתם, שגב קורבנם, עוררו הערצה ואמונה, והעם כולו ניצב ברוחו על סף גרדומם בתפילה לעילוי נשמתם, בהתוממותו מגבורתם הצלולה... הם פעלו בשליחות צה"ל, והם נאספים עת האל עמם עם שאר גיבורי צה"ל, כישראלים וכמפקדים שחירפו נפשם במערכת ישראל, חבל-התליה לא הפריד ביניהם... "כבודם נגאל" "עפרם של הרי יהודה המשיך שר הבטחון ישוב ויאחדם עם שאר חבריהם,שלחמו בעוז ונפלו בגבורה... כבוד שניהם נגאל במועד עצמאות ישראל. ישראל, שידעה קורבנת הרבה, "ישראל שנופה מתרחב כאשר שורשיה יונקים מימי-תהום מטל שחר עצמאותה המתחדשת, מדמעות עם על בניו שנפלו ומעינות ישע, ויביאו נחמה ועוז לעתיד העם"... ונפלו בגבורה... כבוד שניהם נגאל במועד עצמאות ישראל".