תעתוק
משה
זכס
הארץ 10/9/76
מאיר עמית בראיון בטלוויזיה
דיין היה מוכן לשחרר אלפי שבויים מצריים לאחר מלחמת ששת הימים
ללא שיחרור אסירי הפרשה
דיין: מוכן להשיב על כך לפני כל גוף שיברוק הפרשה, אך לא בטלוויזיה
אלוף (מיל), מאיר עמית שהיה ראש המוסד טען אמש כי לאחר מלחמת ששת הימים היה משה דיין, שר
הביטחון באותה תקופה, מוכן לשחרר את 5 אלפים השבויים המצרים, בלי לשחרר תמורתם את אסירי הפרשה,
שהיו כלואים במצרים.
בראיון בטלויזיה הגיב מר עמית על זכרונתיו של דיין, שפורסמו השבוע. מר דיין טען, כי בישיבות
המטכ"ל הציע לא-אחת דרכים לשחרור אסירי הפרשה.
"באותו זמן התחיל פיחות בעמדת הממשלה. בעניין זה לא היה לי סיוע מדיין, שהוא, אולי
בקצב יותר מהיר אפילו משרי הממשלה האחרים, התחיל לאבד גובה. הוא היה מוכן להחליף את
השבויים המצריים, בלי להחזיר את אסירי הפרשה. בעניין זה יו לי חילוקי דעת חריפים מאד עמו.
ולא רק בנושא זה, למרות שבדרך כלל עבדתי תוך שיתוף פעולה והינו תמימי-דעים"-סיפר מר עמית.
בתשובה לשאלה: מה היו נימוקי דיין, אמר מר עמית: "הוא פשוט לא האמין. הוא אמר שחבל
ועל הזמן וחבל על הכסף, כי הנה בא החורף ויהיה צורך להלביש את 5 אלפים השבויים. איניני
יודע אם הוא אמר זאת באופן אישי, אבל זו הייתה הטענה שנשמעה. לדעתי, הייתה זו טענה טיפשית [?]
הבעיה שעמדנו לפניה, בכל אופן, הממשלה התחילה להתנדנד."
הראיון המלא ישודר בליל שבת בתכנית השבוע בטלביזיה.
בתגובה על דברים אלה אמר ח"כ דיין, כפי שנמסר באותו שידור, כי הא מסרב לחלוטין
לראות בטלביזיה מוסד שבו אפשר לברר בצורה אוביקטיבית ונכונה נושאים מסוג זה. "ברצון רב אופיע
לפני כל גוף מוסמך, שיבדוק את הנושא, אם יתמנה"- הטעים
השבויים המצרים עוכבו עד להסכמת קהיר לשחרר אסירי עסק הביש
סופרו הצבי של "הארץ" מוסיף: הצעה להחליף את אסירי עסק הביש שהיו כלואים במצרים
תמורת שבויים מצריים, הועלתה לראשונה לאחר מיבצע קדש ב1956. (?) גם במלחמה זו נפלו
בידי צה"ל כ5000 שבויים מצרים בסיני. בידי המצרים היו אז 5 שבויים ישראליים. והסברה
היתה, כי ישראל תצליח לקבל את אסירי הפרשה. במו"מ בחסות האו"ם התעקשו המצרים
שלא להחזיר את אסירי הפרשה, בטענה שהמדובר באסירים שהם אזרחים מצריים. בסופו [?]
ישראל ויתרה. אח"כ הועלו הצעות שונות למיבצע קומנדו בו ישוחררו לפחות חלק מן האסירים,
אך כל ההצעת הללו נידחו על הסף, בטענה שהן הצעות בוסר והסיכוי שיצליחו הוא קלוש.
גם אחרי מלחמת ששת הימים ניסו המצרים להתעקש כאשר הועלתה ההצעה להחליף את
השבויים שבידי צה"ל תמורת אסירי הפרשה והסוכן הישראלי לוץ ואשתו. אך במקרה זה גברה
התעקשותה של ישראל על זו של קהיר, כתוצאה מלחצים פנימיים וזאת היתה הסיבה
לכך שהשבויים המצרים הוחזקה בישראל חודשים רבים עד אשר ניכנעו לבסוף המצרים
ללחץ המשפחות בארצם, בעיקר של אנשי הקצונה הבכירה והסכימו לשחרר את אסירי
עסק הביש ואת הזוג לוץ. - התנאי היחיד שלהם היה שהדבר לא יפורסם וכי
האסירים הלו לא ייצאו ישירות לישראל אלא לאירופה.