דעות [של ד"ר חיים סעדיה על הפרשה]

דעות (1) לדעתי ישראל לא נהגה כראוי. היא הפקירה יהודים שהיסתכנו למען הארץ. ה"כסף" (?) ענין אותה לא גורלם של היהודים במצרים. ובמיוחד אני מגנה את הבוגד. אדם שהפקיר את חבריו, יהודים כמוהו, ונתן מידע כדי שיתפסו אותם הפרשה הכואבת עלתה בגורלם של 4 מרגלים יהודים שניתן להם גזר דין מוות ע"י המצרים. ועוד 7 חברים שנאסרו רק שנים יצאו זכאים מכל הפרשה האסירים: האסירים תמיד סבלו. שיחרורם נתקל בקשיים רבים. וכמעט שלא יצא לפועל. ובנוסף לכך כשנפגשו עם בן-גוריון הוא סירב לספר להם מיהו הבוגד. מה עלה בגורלו ועוד עליו. וכשנפגשו עם משה דיין הוא אמר להם דבר פוגע מאוד לדתי. והוא: "כימעט ויתרתי עליכם, כי רציתי להפטר מהאסירים המצרים. החורף התקרב והיה עולה לנו כסף רב כדי להחזיק אותם". לבסוף חזרו האסירים לארץ. הרבה שאלות נשארו פתוחות ואף אחד לא יודע או שאולי אף אחד אינו רוצה לספר.