תעתוק
(1)
משה
זכס
הארץ
11/8/76
"האדם השלישי": גירסתו של מרגל "ו" (6 N) המחדל 1954
מאת אברי אלעד
"ב 22 ביולי, בשעה 11 לפני הצהרים הפעולה במשרד הדואר הכללי באלכסנדריה (על ידי ויקטור לוי ונתנזון)
(הכינוי של לוי היה "פייר")
הצנזורה העלימה את הפיגוע מידיעת האוכלוסיה והעולם כולו.
באותו מאמר אלעד מספר על פגישתו עם הגנרל פראמבאכר שמאמן את הצבא המצרי:
"נסעתי למפקדת-הצבא, לקחת משם את פראמבאכר, תוך שידעתי היטב כי הגנרל מסווג ברשימת החיסול שלי.
המתנתי ליד השער. זמן קצר לאחר מכן יצא הגנרל את הבניין כששני חיילים חמושים בעקבותיו, ואצבעותיהם נחות
ממש על ההדק וגרוני נשנק. פראמבאכר מעולם לא הסתובב ללא ליווי!
"טוב לראותך, שוב פאול" אמר, בהיכנסו למכונית. הוא הבחין כי אני לוטש עיניים בחיילים. "לשם הגנה"
צחק קלות, אך צחוקו היה מתוח. "המצרים טוענים כי קיבלו מידע שהיהודים רוצים להרוג אותי"
"גל של חרדה מקפיא חלף בגבי, "להרוג אותך?" גימגמתי. "וכי למה ירצו להרוג אותך?"
- "כנראה מפני שאני מאמן את המצרים". הוא טפח על כתפי. "אבל אתך, שועל זקן, אני בטוח".
"כיצד השיגו המצרים את המידע? ככל הידוע לי, מוטקה ואנוכי היינו האנשים היחידים מחוץ לתחומי
מדינת ישראל שידעו אודות רשימת החיסול. הדבר היה סמוך מדי לפגישתנו בפריס, מכדי שיהיה צירוף-מקרים
בלבד. אין ספק שקיימת דליפה, אבל מי? היכן? כיצד?
וכאן אני (vs) שואל שאלה: האם יתכן שאותו אדם שמארגן פעולות חבלה, אותה יחידה, במצרים
יהיה אותו אדם או אות גוף שינסה לבצע חיסול גנרלים גרמניים המשתים מכונת המלחמה המצרית
לא! לא יתכן! קרוב לודאי זה שקר.. - שקר גס, המנסה לכסות על סיבת פגישותיו עם כל כך הרבה
גרמנים ואנשי ביטחון מצריים!! .. ולא ידוע לי שפעולות אלו נעשות על ידי אמ"ן!!
באותו מאמר הוא (אלעד) מספר על הצורך להחליף את נקודת האנטנות לשידור.
עזר: לעם המצרי אינ באותו מאמר ובשיא הציניות הוא מזכיר הקשר האידיאולוגי לעם המצרי של עזר:
"שמואל עזר נפתח לקראתי. והעניק לי הזדמנות להיטיב להתוודע אליו. בהמתיני מחוץ לחנות לממכר צרכי חשמל,
שעה שהוא קנה בה את חוט האנטנה ואת הסוללה עבור המקלט הנייד, התחלתי לחשוב על הבעיה האישית הקשה
בה היה נתון, כיהודי, הוא היציע את עצמו לבני עמו ולמדינת ישראל. כמיצרי, הוא היה קשור למולדתו בעבותות
מוסר, חשתי בגאוותו הלאומית כאשר סיפר לי כי בהיותו תלמיד הגימנסיה הצרפתית-מצרית נבחר לייצג את בית
ספרו בוועדת הסטודנטים הלאומית למען עצמאות מצרים, חוק הדם לעומת חוק המדינה. איזה קונפליקט.
דבר זה היה מובן מאליו והוסבר לאברהם דר ולשלמה הלל ולאחרים בצורה מפורטת ונרחבת:
ממשלת מצרים כרגע בוגדת ביהודיה-אאזרחיה ומסכנת אותם. (vs)
"הודעתי ללוי כי ב 14 ליולי נהלום בספריות שירות האינפורמציה של ארה"ב באלכסנדריה ובקהיר גם יחד.
ביצוע פעולות בו-זמנית ירמז עלי קיומו של אירגון טרור נרחב (כמו "האחים המוסלמים" או הקומוניסטים).
(2)
באותו מאמר הוא (אלעד) משתלח במדינת ישראל, ובמפעיליו שמטילים עליו פעולות ולא נותנים לו אמצעים!?!
כולל חומר-נפץ, ודרכוני הבריחה עבורו (!?) ועבור אנשיו! -
"בערב ה13 בחודש, אחרי שביליתי חלק מאחר-הצהרים בסיור בספריית שירות האינפורציה האמריקאית יחד עם
נתנזון ולוי. דיקמתי בברכה את ההזדמנות להתנער לשעה קלה מן הפעולה של מחרת היום. הגעתי למועדון -
הלילה המפורסם ביותר בקהיר "פונדק הפירמידה", מקום מיפגש לעשירי העיר.
"בחצות הלילה צילצל לפתע פעמון-אזעקה בראשי: חשתי בעיניים נעוצות בגבי.
- "ערב טוב, מר פראנק. טוב לראותך". היה זה ראש שירות-הביטחון-הפנימי של מצרים זכאריה מוחי אל דין.
"האם תצטרף אלינו?" שני הגברים שישבו בחברתו לא היו מוכרים לי. "איך העסקים? טובים אני מקווה".
- "איטיים כרגע, הר מיניסטר, אבל כל התחלת קשה".
- "אין ספק שתצליח" השיב מוחיי אדין בחיוך ערמומי. "אבל תמיד תוכל לבוא לעבוד בשבילנו. נאמר לי שאתה
אדם שכדאי להחזיקו בסביבה".
- "אתה מסב לי כבוד, הר מיניסטר, תודה על הצעתך".
"הצעתו היתה מפתה וסיכוייה גבוהים - הן מבחינת הרווח והן מבחינת הסכון. למעשה, היא היתה עד ששאלתי
כבר את המפקדה האם לקבל את ההצעה, אך לא קיבלתי כל תגובה על שאלתי.
באותו מאמר הוא מספר איך נתנזון ולוי הכינו את פצוצות התבערה בתוך נרתיק משקפיים. בתוך
כובעון-גומי ש אשלגן כלורי ומתחתיו כובעון גומי עם חומצה גופרתית.