תעתוק
(1)
שלמה מלח (מוני)
האיש השקט, הרגוע, החברי, הנאמן, העוזר, והמעודד, מוני
הוא היה מזכיר הפנים החמישי של בני עקיבא במצרים, בתקופה הקשה ביותר במצרים
מ1951 ועד 1952, ואחר כך, עד 1957 יעץ ועזר לבא אחריו.
מוני בקר בארץ ב1945, משך חודש ימים, עם 5 חברים. הם התאחסנו בקבוצת יבנה, ובקבוצת
עלומים. היה שנים רבות מדריך בתנועה, וחבר הנהלה.
ב1950, בגלל המצב הקשה בהכשרות בצרפת, נסע מוני עם מוריס סטון לצרפת, כדי
לנסות ולשפר מצב חברינו בהכשרות. בהתערבותו בפריס הצליח להעביר את הכשרת החברים מAubagne
ל Le Coulin. הוא חזר ארצה ופעל במרץ לארגון התנועה. ב26/1/52 הייתה השבת השחורה.
ב1952: גל מאסרים בתנועה (ובינים מוריס שויקה, ספו מנצור, שולי עזרא, וזאק ברוך ומוריס סטון
בהתערבות הרב נחום וגבירי הקהילה סיקוריל בי, ורני קטאויבי, חבר הפרלמנט. החברים שוחררו.
התנועה הפסיקה לפעול מ20/3/52 ועד 7/6/52 (זמן מאסרם של החברים)
ב8/6/52 מוני מינה את ויקי חכים כמזכיר התנועה, ואז התחילו שוב לעבוד, ומוני לעזור.
ביולי 1952: המהפכה המצרית: חזרו לתיקים הישנים, ועצרו שוב את כל אלו שנאסרו
לפני כן עם מוריס שויקה. מוני לא נאסר היות והיה ידוע בכינויו "שרלו". תפסו אותם
והשאירו אותם במעצר 40 יום. שוב שוחררו בהתערבות הרב נחום ואותם אישים. המצרים הסכימו לשחררם
בתנאי שיעזבו את מצרים: מבית הסוהר ישר לאוניה.
5פעמים, מוני קבל סרוב מהשלטונות לצאת ממצרים, בהיותו ברשימה השחורה
ב2/11/56, מבצע סיני; באו לעצור אותו, אביו הלך במקומו (מויז סלומון מלח, במקום סלומון
מויז מלח). ב1957, היות והייתה עליה המונית, וחוסר סדר בשרותים המצריים, נתנו לאביו ולו לצאת
(בתנאי שיוותרו על נתינותם המצרית). הוא עלה על האוניה מחמד עלי ב7/4/57.
גם בארץ מוני היה מרכז קשר, ועצה, לחברים, באישיותו, ביושרו, ובנאמנותו..
שלמה מלח (מוני)
האיש השקט, הרגוע, החברי, העוזר והמעודד מוני
הוא היה מזכיר הפנים החמישי של בני עקיבא במצרים, והמזכיר
שנהל את התנועה לתקופה הארוכה ביותר מ 1951 ועד 1957, אחרי מבצע סואץ
שהיתה התקופה הקשה ביותר לתנועות הציוניות וליהדות מצרים
בקר בארץ ב 1945משך חודש ימים עם המזכיר הראשון של בני עקיבא זעפרני וטיל בארץ
ועוד 5 חברים ביניהם מוריס מזרחי. התאחסנו בקבוצת יבנה ואחר כך
בקבוצת עלומים
נסע לצרפת ב 1950 עם מוריס סטון כדי להתלונן על תנאי ההכשרה בצרפת
והצליח בהתערבותו בפריס אצל אריה רויטמן להחליף את ההכשרה לחברינו
מביריה - Aubagne ל Le Coulin (ובה תנאים יותר אנושיים ומתאימים)
ואז התחילו לפנות את Aubagne וגם מרסל אוידסיס העלו אותם ארצה
הוא חזר ארצה ופעל במרץ לארגון התנועה
ב1952 גל מאסרים בתנועה (מוריס שויקה, ספו מנצור, זאק ברוך, שולי עזרא
ומוריס סטון, וחקרו אותם. התערב הרב נחום אפנדי וגבירי ההקהילה סיקוריל די
ורנה קטאוי בי חבר הפרלמנט ואז הוציאו אותם
התנועה הפסיקה לפעול מ20/3/52 ועד 7/6/52.
יום לפני שהתחתן ב8/6/52 מוני מינה את ויקי חכים כמזכיר ואז התחילו שוב לעבוד
השבת השחורה ב26/1/52
ביולי 1952 המהפכה המצרית, והתחילו לחקור את התיקים הישנים
ועצרו שוב את כל אלו שנאסרו לפני כן עם מוריס שויקה
הוא לא נאסר היות ושמו הבדוי היה "שרלו"
תפסו אותם והשאירו אותם 40 יום בכלא עבסיה
בהתערבות הרב הראשי וריני קטאוי הסכימו להוציא אותם ממצרים מבית
הכלא ישר לאוניה לצרפת ולאיטליה
בקש כמה פעמים לצאת ממצרים אבל היה ברשימה השחורה, ולא נתנו לו
ב2/11/56 מבצע סיני באו לעצור אותו ואביו הלך במקומו -> לבית הספר
היהודי בעבסיה
אחרי מבצע סיני, כל מי שמוכן לותר על נתינותו מצרית נתנו לו לצאת. נתו לו [?]ם
ושלחו אותו. אביו נשאר 71 יום כלוא ולא רצה לותר על הנתינות המצרית
הסתכלו וראו: חפסו בן 23-24 ותפסו בן 60
היות והיתה עליה המונית ובלגן, לא היה למצרים זמן לחפס ובסוף
נתנו גם למוני לצאת
עלה על האניה מחמד עלי ב7/4/57 והתפלל שלא יתפסו אותו
מוריס סטון נשאר בפריז חדשים רבים סמינר עם מרוקאים ותוניסים