תעתוק
(1)
67421
אריאב נחמן
- הגביר האלמוני, 36 - ח. א
ש: האם התנועה הציונית במצרים נולדה עם הגעת השליחים מהארץ?
שים 41- 43 וגיל 15-17 - אריאב נחמן נולד ב1926
הוריו ילידי רוסיה עלו ארצה עם העליה השניה. והיו פליטים פוליטיים
במצרים. היה לו קשר עם משפחתו בארץ וגם ברוסיה
אחיו היה חבר במכבי ושחק כדור סל בקבוצה יהודית "מכבי" והופיעה
במכביה "בארץ ישראל - עם סמל מגן דוד
נרשם במעדון "התקווה" הציוני כדי להמשיך לקבל שעורים בעברית ופעילת ציונית
אחרת- המועדון נסגר מחוסר מעונינים.
למד ערבית משך שנתיים 4 שעות לשבע
היה נפגש עם כמה חברים ב"מרכז לתרבת יהודית" של מר טרגן. בין החברים
היו אברהם מטלון, שלמה כהן צידון. מחוסר מרצים, כל אחד קבל ללמוד ספר בענין
יהודי/ציוני ולפי הטור היה מרצה על הנושא.
והיה צופה בצופים "המכבי" למרות שלא היו מוכרזים בשנים האלה כציונים, אבל
מאוד קרובים. כאשר הנראה לו שהפעילות התרחקה מציונות, עזב את הצופים. ואז החל
לבקר בספרית "רמב"ם" ולעיין בספרים המתאימים בנושא.
ב1943, שלמה כהן צידון נהיה מנה בית הספר "דלה פרגולה" והכניס את אחותו
כמורה לעברית. וכאשר הציעו להקים קבוצת צופים עבריים ציונים, הוא העמיד לרשותם
את מגרשי בית הספר
בהדרכת אריה שלוסברג, יעקב ונטורה (בנו של הרב ונטורה) ועוד כמה חברים דוברי מעט עברית
הוקמה קבוצת צופים עבריים ציוניים.
ב 1944 הגיע רפאל רקנטי, ב45 עקיבא איגר, ב1946 חזר רפאל רקנטי, ב47 הגיע
משה (שם משפחה??)
(2)
השליחים עשו עבודה קבירה, אבל הם קצרו את הפירות שגדלו בשדות שנזרעו הרבה לפני בואם.
באלכסנדריה, לבני עקיבא הייתה אוטונומיה פנמית בקשר לתכנית הדרכה ופעילות
(בידיעת הנהלת הסניף)-תכנית עיונית נלקחה מבני עקיבא בארץ, ובדרך כלל לא היתה בסתירה לתכנית
"החלוץ האחיד"
צופי-ים: לחברים היו מדים מיוחדים כחולים של צופי ים, ובזכות הקשר הטוב שלהם
התדרות הצופים המצרית, קבלו רשיון פעילות, שנוצל על ידי כל התנועה.
היו יציאת ספורטיביות בספינה בנמל אלכסנדריה שגרמו להתלהות לחברים, ורוח צוות.
למוד עברית: כל הפעילות הייתה בעברית (עם הרבה שגיאות) השעורים לעברית נבנו מסביב לשיר מוכר,
בסוף השעור שרו כולם את השיר שלמדו.
חג יהונתן: בכל ראש חודש, האגף הזמין שאר החברים למסיבת: "חג יהונתן" בו הוצגו ע"י החברים
הצגות שתוכננו על ידם, וכתבו על ידם לפי בסיר החומר העיוני שנלמד במשך החודש.
חברים של בני עקיבא: דר' אביצור מרדכי ז"ל (יועץ שר הרוחה למיעוטים)
יוסף אסור ז"ל שנהרג בנסיונות בחיל מדע (השם הקודם של רפאל)
יוסף מצליח ז"ל חבר מועצה דתית חיפה
שלמה בוקאי סגן יושב ראש המועצה הדתית תל אביב
לילית נגר מהטלביזיה הישראלי.
דר' חיים סעדיה - רופא בבת-ים
דר' יחזקאל פרון תעשין בחיפה
מרדכי רוח מפקח יערות בקרן הקימת בישראל
אריה אבוטבול מנהל בית ספר באר שבע
(3)
נחמן אריאב
נחמן נסע לפגישה עם חברי בני עקיבא בקהיר ודוח פורסם בעתון
בני עקיבא בפריס "תנועת בחד" כדלקמן:
"באסיפה שהתקימה בין חברינו במצרים הוחלט להמליץ לסניף
אלכסנדריה להפרד מהתנועה המאוחדת - אולם נשארה בידי מרכז
התנועה אריאב נחמן קביעת העתוי וקביעת ההצדקה במקרה ויהיה צורך"
כאשר השליח קרא את המאמר בהיותו בקהיר
הוא טס מיד לאלכסנדריה בחושבו שנאמן ינצל את העדרו להכריז
על הפירוד. -
הכרזה לא יצאה אף פעם לפועל מאחר והיחסים היו תקינים
ולא נמצא צורך.
המאמר נכתב ע"י בנימין דורן ב"עמודים" עתון הקבוץ
הדתי תמוז תשמ"ד המדבר בעד עצמו
נחמן, לאחר כמה שנים שהוקם החלוץ, ביקש לטפל בנוער דתי
בני עקיבא. הוא היה בקשר עם הארץ, והודרך על ידי מרכז בני עקיבא על
תוכניות הדרכה
היה בהתחלה בצופים הציונים במצרים-
בתנועת "התחיה" הפסיקה את הפעילות הציונית-
ואחר כך בהחלוץ -
ואחר כך רכז בהחלוץ את נושא הדתח "בני עקיבא" בתנועה
(4)
ב1945 [?] עם בני עקביא מקהיר לארץ (שניתן לפני עליתו ארצה)
רק הגדילה את הקשר שלו עם ציון..
כשחזר בקש אשור עליה, אז באו הוראות מדר' קורץ, מחלקת
הנוער הדתי בהסתדרות הציונית (הסוכנות) להמשיך לפעול עד
למציאת שליח דתי מתאים.
הוא התחתן בחנוכה 1947 ועלו ארצה