תעתוק
דוח של ויקטור סעדיה על הממונים על העליה
ההנהלה הארצית
של הפועל המזרחי
ב מ ו ף .
דו"ח של הממונים על העליה במוף עבור התקופה
מה-15 במאי, 1948 ועד ה-21 לאוגוסט, 1949.
ההנהלה הארצית של "הפועל המזרחי" במצרים החליטה,
לאור המצב הקריטי ביותר שנתהוה ע"י בואו של השליח פאול וע"י פעולתו
שהנה בניגוד לאינטרסים של העליה בכלל ושל זו של תנועות-הנער בפרט,
למסור לכם דו"ח של "הפועל המזרחי" במוף מא[?] ה-15 למאי,
1948, ועד ה-21 למאי, 1949.
לאחר מעצרם של שני חברי הנהלתנו, מרדכי אואידויס
(מזכיר ארצי) ואליהו ד., תנועתנו מצאה עצמה מנותקת מכל קשר עם העליה.
נוסף על כך, נפסקה עליתו של חוגנו בן 17 החברים.
בסוף יולי, 1948, בפקודת ההנהלה, המזכיר ו.ס., נסע
לאלקס לברר את אפשרויות העליה הרשמיות או האחרות. לאחר מאמצים
של כמה ימים מיגעים וזהירות רבה, לא הצליח לעשות דבר.
באוגוסט 1948, התקשרו עכבו ע"י ארגון לעליה ע"י תווך
של מרכז "השומר". בקשנו ליצור ועדה של שלשה עם "השומר", שתהיה בקשר
עם רשויות העליה. החלוץ האחיד והפועל המזרחי דרשו במשותף שהקשר בין
ועדה זו והשלטונות יבחר ע"י הצבעת שלשת הנציגים, או ש[?]יות רביעית,
מהרשויות עצמם, תהוה את הקשר. השומר הצעיר פרק את הועדה הזאת, ובביכול
על מבת להשביע את רצוננו, נתן לנו קשר ישיר עם... מזכיר השומר. כמובן,
קשר זה נכפה עלינו. לחלוץ האחיד לא נתן שום קשר והאחראי שלנו נסה לעזור
בכל כוחו לחברינו בתנועה זו בכל הנוגע לעניני העליה.
ואז החלה שורה שלמה של פעולות טבוסג' נגד עליתנו ע"י
"רשויות" העליה (השומר), המנוהלת ע"י אדם זה, רלף, שהוכיח עצמו בחרפת
תפקיד זה, שהנו מן הנעלים ביותר - פעולות שליח. כאלה היו ההוראות של
"רשויות" העליה לאחראי שלנו, שנמסרו לו ע"י טוטו ואושרו בהזדמנויות
רבות בפגישות עם רלף עצמו.
1. שום עזרה כספית לעליה, היות ושום כספים אינם מגיעים מהארץ.
2. שום עזרה טכנית לעליה.
3. שום אמצעים טכניים לעליה.
4. אל תתעסק ב"מקומיים" (חסרי נתינות): אין אמצעים.
5. שום ויזות זרות.
והקשר שלנו עם "רשויות" אלו צריך היה לעזור לנו בעליה!
לנו לא היה כל נסיון בעליה וה"רשויות הרשמיים" שכחם
יופה לכך החוק, ושהיו מחויבים לעזור לנו ע"י מחלקת העליה ואשר היה להם
הנסיון לכך, לא עוד שלקחו להם כמונופול - ההכנסות שהופקדו בידיהם ע"י
שלטונותינו המרכזייים והשתמשו בהם אך ורק לצרכי השומר, אלא, דבר [?]
רציני יותר, נתנו לנו הודעות בלתי מדויקות והציבו בפנינו מכשולים
מתמידים ומכל הסוגים נגד עליתינו. וזאת, בהנהלתו של אדם זה הקרוי רלף,
אשר לו הננו מסרבים לתת את תאר-הכבוד "שליח", אשר לו הנו בלתי-ראוי
לחלוטין. האחראי שלנו לתקופת 1948 - אפריל 1949, נפגש כמנין פגישות
עם רלף, שבהן זה האחרון הסכים לדרכיהם המבישות של "גוזלי העליה"
חזק את עמדתם על אחריותו הוא ובקשנו שלא להתוכח על פקודות. הוא הבטיח
לנו שכל ההוראות וכל ההודעות וההחלטות המגיעות אלינו נעשו על ידו בלבד!
ועל כך חזר בכמה ההזדמנויות.
- # -
- 2 -
עלינו לומר לכם, שהיה עלינו ללמוד לאט לאט ובקשיים את
העבודה הטכנית של העליה ושבצורה זו אבדנו הרבה זמן ומאמצים יקרים
וענקיים שהיו יכולים להועיל הרבה יותר לו הוקדשו לעבודת הוראה והכנת
מדריכים.
והרי לכם כמה דוגמאות מזעזעות לעינים, לא בלבד של "אי
הפעולה" עמנו של אותם האחראים לעליה "השומר", אלא גרוע מכן: מאמצי
סבוטג' נגד עליתנו על מנת ליאשנו מאתה ולהשפילנו עד דכא את מאמצינו
החלוציים.
1. עלינו הראשונה: 3 חברים מאלכסנדריה: מואיז הזן, דוד ברוך, וג'ק
אבוטבול. מצב כספי מביש. הכל משולם על ידינו, אפילו הלינות. כל
עבודת הכנת הנירות נעשתה ע"י האחראי שלנו ללא עזרה או אינפורמציה
ממקשרנו. אנו מבקשים את עזרת ה"רשויות" עבור הכרטיסים. ברגע האחרון
ה"רשויות" מתחמקים. התוצאה: - חובות בקהיר ובאלכסנדריה. ואנו מצילים
את המצב. 70 לירות מוצאות עבור שלשת אנשים אלה. הם נוסעים. אנו נשאר
תקועים בחובות. לאחר חדשים וחצי של מלחמה, לאחר אשר איימנו ש[?]ה
וכאשר האחראי שלנו הזכיר את שם החבר וורמל, רלף נבהל ונתן לנו
20 לי"מ לתשלום חובותינו. הוא הבטיח לעזרנו בעתיד.
2. שני החברים דוח. חזרה על שלש: המקרים הקודמים, אך בצורה רצינית
ומוחשית יותר. למרות ההבטחות הפורמליות של הממונים על העליה, ה"רשויות"
התחמקו ברגע האחרון. כמה ימים לפני כן, האחראי שלנו, שאף עליו
היו מוטלים תפקידים אחראים בעליה הכללית, הכניס סך של 45 ל"מ שנתן
לו ע"י שני אנשים בעלי אמצעים שעמדו לעזוב (ויקטור כהן ואחיו).
3. המקשר שלי, טוטו, מודיע לנו את הוראותיו של רלף: אל תתעסקו
במקרים המקומיים, אין אמצעים לנסיעתם. חדש אחרי כן, שמענו ששורה שלמה
של חברי השומר המקומיים עומדים לנסוע. "רשויות העליה" רמונו בצורה
שפלה. מבלי להודיעם, חפשנו ומצאנו דרכים לסדר ניירות לחברינו המקומיים
ושלחנו עליה של מקומיים (טובי גולדשטיין, הנריט גולדשטיין, מוריס
דננו, יוסף עבדה, שלמה בן-זקן וסלין בן-שקן.
4. [?] [?] נבחר נגד טוטו באפן ישיר בפני רלף, רלף הכריח את האחראי של
לקבל [?] חדש: שרלף הכריז עליו שאינו משתייך לשום תנועה, ושנתברר
עליו, במשך הזמן, שהנו חבר קבוע של השומר. רלף שקר. מקשר חדש זה
עקב בנאמנות אחר הקו של קודמו, קו של סבוטג' שטתי, שהוקם ע"י דלף
עצמו.
5. [?] [?] עלינו שלא לפנות לסוכנות סטון. נשמענו. התלבטנו בצורה מעור
רחמים עבור ניירות. אחר נודע לנו מחברינו ששורה שלמה של ממונים של
השומר הסתובבו בסוכנות זו. פנינו לשם: משבעת העולים של קבוצת בן-זקן
ארבעה לא היו יכולים לנסוע אלמלא היינו מישבים בעצמנו את השאלות
הטכניות עם סטון. סטון הכריז בין היתר לאחראי שלנו שהוא התפלא שחברי
אינם מקבלים עזרה, בה בשעה שחברי השומר קבלו תשלומים משלטונות העליה
גם עבור ניירותיהם וגם עבור כרטיסיהם.
6. מכל קשיי העליה נתברר לנו כי:
1. כל ארגון העליה בסוף הנו: השומר. כתוצאה - כל העבודה נעשית
בפיקוחה של תנועה זו.
2. סכומים גדולים נכנסו לקפת הרשויות באפן מתמיד, וזאת ע"י [?]
ששולכו ע"י העולים שיכלו להרשות לעצמם את הדבר, וכמו כן ע"י השתתפות
גדולה בכך של פילנתרופי-מוף.
./.
- 3 -
סכומים אלו האם נכנסו בכללם לקפת העליה? האם השתמשו בהם עבור העליה
החלוצית הכללית ללא הפליות? - אנו לא ידענו דבר על כך. השומר הוא
בלבד ידע.
3. שום עזרה כספית לא נתנה לחברינו.
4. שום עזרה טכנית לא נתנה עבור ניירותיהם של חברי תנועתנו.
5. באפן מתמיד נתנה לנו אינפורמציה מטעה.
6. מס חובה שולם ע"י חברינו, ככלם, עבור הכתבת שמכר להם ארגון-העליה
(השומר).
7. אנו בקשנו שסכומי מסים אלה, אך ורק אלה ששולמו ע"י חברינו, שישמרו
למען עליתם וניירותיהם של חברינו הנזקקים - סרוב של רלף עצמו, בפגישו
שהיתה לנו עמו.
[?] בלקחו בדרך כלל ע"י אמיל (השומר).
מה היו מקורות הכנסותינו עבור[?] במשך כל תקופת מאי 1948 - יוני,
1949
מס שבוע - הצנע שנקבע ע"י תנועתנו לכל גדודי תנועתנו בקהיר ובאלכסנדריה,
הנתינה מרצון של הוצאותיהם המשותפות של כל החברים לתועלת עליתנו, הקפה
המשותפת של כל גדוד, שהחברים הרשו לקחת מתוכה עבור העליה, בעת הצורך.
מצבנו היה קשה מאד, בעוד שחברי השומר עלו הודות לעזרה שקבלו מהרשויות
האחראיות. ידענו שסכומים גדולים נתקבלו במצרים בשביל העליה, אולם השתמשו
בהם רק בשביל חברי השומר, בעוד שכל עליתנו וכל עלית החלוץ האחיד היתה
למעשה חנוקה.
ברור היה שעמדת רשויות העליה היתה חלק מהתכנית הכללית של השומר שאפשר
למצותה כדלקמן:
1) אי-שתוף פעולה.
2) להפריע ב[?]ת האפשר, אפילו באמצעים בלתי-הגונים, לעליתנו.
3) לנהל מלחמה פרטיזנית כדי להחלישו ואח"כ לחסל את שתי תנועותינו,
החלוץ האחיד והפועל המזרחי, עם כל ערכי היהדות שלהם, הערכים
הסוציאליסטיים והחלוציים, כדי שיהיה באפשרותם להשתלט על הנער
ולהעלותם כחברי השומר.
העליה החלוצית עורערו יסודותיה, בזמן שמדינתנו היתה זקוקה לנער אלו
לבנין ולהגנה. מאות צעירים נמצאו כאן בסכנה מתמדת במצב כל יהודי מצרים
בזמן ההוא.
בין יתר הדברים שנעשו ע"י ה"רשויות" של העליה במצרים (הנהלת השומר)
היו הבאים:
50 לי"מ הוצאו במרמה ממר וגב' יוסף כהן כמס בעד סכום כסף שנשלח עם
שתי משפחות (אחת היא משפחת מלכי). אמיל הציב את בני אהרון מההנהלה של
השומר בראש העליה במצרים לפני א' וגב' כהן. ע"י סחיטה וזיוף-זהות, השומר
הצליח לקבל סכומי כסף שלא השתמשו בהם לצרכי העליה, אלא נחשבו כשלל-מלחמה
של השומר.
ראינו כמה חברי השומר מצוידים בכל, בידיהם נירות מזויפים
שעלו 50 לי"מ כל אחד ובכיסם כרטיס נסיעה באניה לארץ.
בעשירי במאי, 1949, אחרי שקבלנו את כתבת הכשרתנו בצרפת, מהנהלת הפועל
המזחי בקהיר, בראותה את הסכנה המתמדת שהוה שתף-פעולתנו עם ה"רשויות"
של העליה, וברצותה להנצל מהסחיטה ומהמס שצריך היה לשלם בשביל חברינו,
החליטה להפסיק כל מגע עם רשויות העליה במצרים ולשלח את חברינו באמצעים
בקטנים ישר להכשרתנו.
באותו זמן הגיע מקסי, שליח המוסד לעליה, שנשלח למעשה לבא לעזרתנו:
החלוץ האחיד והפועל המזרחי. הבאנו לידיעתו את החלטת ההנהלה להפסיק כל
מגע עם "רשויות ההנהלה.
- 4 -
הוא הקשיב לכל תלונותינו ובקשנו "לשכוח את העבר... ענינו לו שה"עבר"
אינו נתן לשכחה. והנהלתנו החליטה להזדיין בסבלנות בצפותנו לעבודתו של
מקסי.
בינתים רלף, נתן למקס אינפורמציה כוזבת על תנועתנו, אופי
חברינו האחראים, חשיבות העליה וגדל צרכינו. מקסי הצליח במהרה לגלות את
כל האמת. כפי שכתבנו במכתב קודם לחבר יצחק ורפל:
מאז בואו של מקס מצבנו השתנה בהרבה. עזרה כספית נתנה לנו, לחלוץ
והפועל המזרחי בהתאם למקרים (מצב כספי). דבר זה אפשר לחלק מעולינו, שנתעכבו
במצרים, לצאת לדרכם. תפקידנו הכבד באשר לעליה, הוקל בצורה זאת בהרבה הודות
למאמציו הכנים של שליחך הרשמי. העבדה שהרשויות המרכזיות חשבו עלינו במצרים
והתחשבו בתלונותינו, שמש כמעורר לאחראים של שתי תנועותינו. ידענו שאכן לא
שכחונו ושהמוסדות הלאומיים מעונינים בשתי תנועותינו.
בעבודו בדוח כתב-המנוי שנתן לו ע"י המוסד לעליה, מקסי התאמץ
לקבוע יסודות חדשים על מנת להפוך את העליה מוף לאמצעי בריא לתועלת הצבור,
במקום מה שהיה בבואו: סכנה צבורית וסכנה לאומית. הוא נסה ליצור ועדה עליונה
של שלשה אנשים, אחד מכל תנועה, שיבקרו את כל העליה, ואשר הוא עצמו, לפי
כתב-מינויו, צריך היה להיות מרכזה; וחלוקת שוה של אחראיות במנגנון
העליה בין שלשת התנועות. אמיל וחברי השומר האחרים ששלמו בארגון העליה וביחוד
בקרנותיה, עשו כל אשר ביכלתם בכדי למנוע ריאורגניזציה זו.
באותו זמן הגיע שליח שני של השומר, פאול, שלקח לעצמו את הזכות
לנהל את העליה ולסלק מאתה את מקס ועמדתו הניטרלית. הוא נסה להפסיק את
סיום הרפורמות שהוו חלק בלתי נפרד מהתפקידים שנמסרו למקסי ע"י המוסד. הוא
רצה להרחיק את הפועל המזרחי מהנהלת העליה, לשמור על כך שהשומר יהיו אדוני
מנגנון העליה, ונסה לסלק את מקסי בכדי שתהיה לו יד חפשית בעליה.
במקום להתמקד לתפקיד השני שעבורו לאמתו של דבר נשלח, פאול, ראה
זאת כתפקידו [?] יותר [?] סבוטג' [?] בין מקסי ובין [?]
[?].
היות והמצב נעשה כזה קריטי, הנהלתנו התאחדה ע"י ועד [?] עם
הנהלת החלוץ האחיד ובהזמיננו את השומר ואת פאול, סרבו הם להענות להזמנתנו.
זו היא הסבה ששתי התנועות המאוחדות החליטו לטובת היהדות במוף ובכדי שאלו
האחרונים לא יסבלו מסקנדל מכאיב זה, לבקש ממקסי להעביר בהקדם האפשרי לפריז
את שליחותנו:
1. יצירת ועדה שבה ימצא נציג מכל תנועה. ועדה עליונה שתנהל את כל עבודת
העליה במוף ושמרכזה יהיה שליח המוסד הרשמי.
2. שכל שלשת התנועות תשתתפנה בצורה שוה במנגנון העליה.
3. להעמיד למשפט, בהקדם האפשרי, את מחרחרי-הריב שיצרו את המצב הקיים: רלף,
טוטו, אמיל ופאול.
תנועתנו מאשימה את האחראים לעליה של השומר ובראשם את רלף, כדלקמן:
1. אי-גילוי תפקיד-שליח ואי-השמעות לפקודות שקבל.
2. סרוב בזדון לתת עזרה כלשהי, כספית או טכנית, לתנועתנו.
3. העמדת מכשולים מתמידים בפני עלינו ומסירת אינפורמציה מטעה מרצון,
על מנת לנהלנו בדרכם טועות.
4. שמוש בכספים שנשלחו ע"י מוסדותינו הלאומיים אך ורק עבור עולי השומר
5. מסירת הודעות בלתי נכונות לשליח הרשמי של המוסד:.
6. על סרבו ליצור גוף של שלשה נציגי-תנועות-הנער (החלוץ, השומר והפועל
המזרחי) לרכוז עליה שבאן.
7. על השתמשו בקרנות המיועדות לעליה, להחזקת השומר הצעיר, לריאורגניזציה
ולאדמיניסטרציה של תנועה זו.
8. על נהלם מלחמה להריסת החלוץ האחיד והפועל המזרחי במוף, שתי תנועות
אלה המאוחדות בקרבן את רב הנער הנער הציוני, שבמצרים.
9. על סחטם ע"י סנטג' וע"ס זהות מזויפת, סכומים מעשירי מוף עבור השומר
הצעיר.
10. על [?] לחברינו לכל העולים במוף את כתבות המוסדות מקבלי-העולים
באירופה.
- 5 -
כבר שלחנו כמה דו"חים מפורטים בענין זה לרשויותינו המרכזיות.
חברנו מרדכי אוידזיס, המזכיר הארצי לשעבר במוף ומרכז "מרכז עלית מצרים
של הפועל המזרחי" יודע מכל המצב העצוב הזה ויופה על ידינו לסדר את כל
קשיי העליה ב... ארופה ובישראל.
היום הננו שולחים לכם שליחות זו על מנת שמקסי בשובו המידי יוכל
להביא פתרון צודק, פורה וסופי, או יותר נכון, לאור העובדה שהמצב הנוכחי
נעשה רציני מיום ליום ועלול לסכן את כל עבודת העליה הכללית וזו של תנועות
הנוער במיוחד, אנו רוצים בכל מחיר עליה חפשית. אך מתוך הנסיון ידוע לנו
שדבר זה הנו בלתי אפשרי, אם השומר הנו תמיד אדון כל העבודה והכספים. רק
חלוקה שוה של אחריות ותפקידים בין שלשת התנועות ובקורת ישירה ויעילה של
החלוץ האחיד והפועל המזרחי יכולים להבטיח עליה חפשית במוף.
הפועל המזרחי במצאים מבקש מהסמכויות המרכזיות לסלק בהקדם את
רלף מכל עבודה למען הצבור, על מנת למונע ממנו את ההזדמנות להשיחת את
המוסדות שלנו שהנם לתועלת הצבור, כשם שעשה זאת האפן חפשי במשך יותר משנה
במוף.
תנועתנו מאמינה אמונה שלמה כי אך ורק פעולה דרסטית ודרכי-עונשין
לדוגמא, יוכלו ליאש ברנשים אחרים מסכן את טובת-הצבור בארגונים כה
חשובים כזה של העליה, ולהקדיש את צרכי-הלאום לצרכיהם החלקיים בתקופה כה
קריטית כזו של מלחמת שחרורנו.
לעת הזאת ולתמיד אנו רצים שצדק יושלט! פעם אחת ולתמיד אנו
דורשים עליה חפשית והננו מסרבים ל"עליה של השומר"!
בשם ההנהלה הארצית
של הפועל המזרחי
במוף
.ו. ס.