הציונית בעולם הערבי- המצב במצרים

ב Temps Modernes, אביב 1979. Batyeor – Pares, הציונית בעולם הערבי- המצב במצרים
הציונות במצרים התחילה ב1896 בקהיר בהנהגתו של פליט יהודי מבולגריה, בשם מרקו ברוך
שיסד את תנועת "ברכוכבה". ובשנת 1906 נעשתה תנועה בעלת כוח והשפעה, ויצגה את מצרים בכנסים
הציונים הבינלאומים. באלכסנדריה נוסד סניף עצמאי של "בר כוכבה" ב2 לאוגוסט1901. ואחריו
הופיעו תנועות ציוניות בשם "תקוות ציון" ב1904, ו"פועל ציון" ב1906 וזאת אמצה את החלטות
הקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בבאזל בשוויץ..
וב1909 פליטים יהודים מרוסיה יסדו תנועה ציונית חדשה.
תנועות ציוניות אלו שלוו פעולה חינוכית כללית לרוב עם חנוך יהודי ציוני. וגם יסדו
עיתונים. ביניהם Le Messager sioniste שיצא ב1901 על ידי "בר כוכבה". שאחרי פחות משנה שנה את
 שמו ל "מבסרת ציון". ובשנת 1912 יצאה La revue Israélite d'Égypte. עיתונים
אלו יצאו באלכסנדריה.
בקהיר יצא עתון בלדינו. וב1912 "La Renaissance Juive" וב 1917
La Revue Sioniste, שיסד העורך דין התורקי ליאון קסטרו שהגיע למצרים במלחמת העולם הראשונה, ושעזר
לסעד זגלול במשא ומתן שנערך בלונדון לשחרור מצרים, והעביר את עתון זה ל זאק מוסרי שיסד את
העתון La Liberté.
לאון קסטרו הגיע למצרים בתקופה בה התורקים גרשו מפלסטינה למצרים 11227יהודים
מרוסיה. הם הגיעו לאלכסנדריה במחסור כל. לאון קסטרו מיד ארגן "הארגון למען הפליטים הרוסיים מפלסטינה".
כשהתישבו והסתדרו יהודים אלו, בקש הקונסול הרוסי מהבריטים (1915) שיחזירו את הפליטים
היהודיים לרוסיה, כדי שמי שמתאימים ביניהם ישרתו בצבא הרוסי... מיד יוסדה על ידי ועד הקהילה
היהודית "ועדת הצלה" בהנהגתו של אדגר סוארץ, ראש הקהילה באלכסנדריה, שבקשה שהיהודים
ישרתו בשורות הצבא הברטי. - משה קטאוי פשה העביר בקשה בענין זה לגנרל מקסוייל, מפקד
הכוחות הבריטיים במצרים, שהסכים שיוקם גדוד הפרדות כדי להעביר תחמושת ומזון לכוחות
הבריטיים. והקבוצה הזאת מנתה 500 מתנדבים יהודיים (350 יהודי פלסטינה 150 יהודי אלכסנדריה
ועל חזיהם מגן דוד.
ב1/8/18 באלכסנדריה התארגן "ועד למען יהודי פלסטינה", ויומיים אחר כך יהודי מצרים קבלו את
וויצמן, והגדילו בתרומות.
וכשהבטחת בלפור הוכנסה כחלק מברית השלום עם תורקיה ב1920, העיר אלכסנדריה השתנתה ל "קרנבאל"
ובמועדון "מכבי" באלכסנדריה לאון קסטרו נשא נאום גדול
ומ27 בנובמבר 1927, רבע ממס הקהילה ששלמו יהודי מצרים הוקדש לעזרה ל 20 אלף עולים.
והעזה הזאת המשיכה עד 1948.
משנת 1924קופת הקרן קיימת לישראל נעשתה מוסד חשוב. ובאלכסנדריה נאספו 15 אלף לירות
מצריות שהוקדשו לקנית אדמה בארץ ליסוד "כפר ידידיה" של יהודים מגרמניה.
אותה תקופה יוסדו ארגונים ללמוד עברית "המועדון העברי" ו"ויצו" למדה עברית לילדים. וארגון ידידי
האוניברסיטה העברית. והעיתונות היהודית הגיעה לשיא, וזאת בהרבה שפות כולל עברית וערבית.