על הקראים, מתוך ספרו של שמעון דובנוב

ללא תאריך
מקור: דברי ימי עם עולם
קטגוריות: קראים
חזרה לארכיון
נבדק ואושר

מסמך מקור

עמוד 1
עמוד 1
עמוד 2
עמוד 2
עמוד 3
עמוד 3

חזרה לראש העמוד

טקסט לקריאה

תעתוק
דובנוב "ג" 192 בהשפעת מחלוקת הכיתות באיסלם וגם מתוך התפתחות פנימית בישראל קמה בבל במחצית השניה של המאה השמינית הקראות. הקראים מתקוממים כנגד התלמוד וחובת תורה שבעל פה ומודים רק בתורה שבכתב, בכתבי הקודש. למעשה משתמשים אף הם בשיטת חכמי התלמוד ומחברים השלמות לכתבי הקודש בצורת באורים משלהם; במאת השנים הראשונה לקיומה של הקראות, כל זמן שלא קפאה בגבולות מצומצמים של כת, עוררה דוקא בניגוד שבה פעולה רוחנית חדשה בישראל. - במחאתה כלפי ההתעסקות בתלמוד בלבד גרמה לכך שחכמי ישראל יפנו גם למקצועות אחרים של יצירה. מצוות הקראים "חפשו באורייתא שפיר" עוררה את התלמודיים להתעמק במקרא. שלא היה להם עד כאן אלא בסיס לדרשותיהם בהלכה ובאגדה. שני הצדדים התחרו בחקירת לשון המקרא, מה שהביא לידי תחיה ספרותית של העברית, שהורחקה מפי העם על ידי הארמית, ולהתחדשות השירה. הוויכוחים שבין הקראים והרבנים עוררו את המחשבה הדתית והפילוסופיה ליצירה חדשה. בהשפעת התרבות הערבית מזה ותנועת המחאה של הקראים מזה. יצאו התלמודיים קימעה קימעה ממחיצתם המצומצמת של "ארבע אמות של הלכה" וחוג השקפתם הלך והתרחב. בין חכמי ישראל מופיעים אנשים, העוסקים בשקידה יתרה בחכמות חיצוניות, בדקדוק, בשירה ובפילוסופיה. - הגאון מסורא, סעדיה (882- 942) בעל מח חריף ובקיא בחכמות הדור, מאחד בקרבו את כל הזרמים הרוחניים האלה ויוצר שיטה מסויימת באמונות ודעות, שתכליתה לבסס את עיקרי היהדות על יסוד השכל ולצרף את מושגי הדת. דובנוב "ג" 234 ההתנגדות לתלמוד וכת הענניים שלטון הגאונים היה נצחון התלמוד במשטר האבטונומיה הישראלית ובחיזוק המשמעת הלאומית. במאה הראשונה לקיומה ובימי חליפי בית אשמיה, כבר הספיקה הגאונות הבבלית להוציא לפועל כמה מחוקי התלמוד על ידי סיגול ההלכה למשטר החברתי של המדינה המוסלמית, משעה שהמסורת הקדומה, ה"תורה שבעל-פה" הועלתה על הכתב ועמדה בצד התורה שבכתב, הוברר לכל, שחוקת העם מצורפת משתי תורות: תורה אחת מן השמים, שהיא הלכה למשה מסיני, ותורה שניה שאינה אלא המצאת בני אדם, שהכריזו עצמם ליורשי המסורות הקדומות ולמפרשי ההתגלות האלוהית; מי יודע אם מסורות אלו נכונות ואם יפה כוחם של חכמי התלמוד, מן הפרושים ועד הגאונים, כמורשת משה? שאלות אלו ניעורו בקצות העם, שהרגיש בלחץ הקהש של ההלכה, ולא הבין שלחץ זה היה קשה עוד הרבה יותר לולא הסתגלה התורה הישנה, על ידי המסורות שבעל-פה, אל צורות החיים המחודשות, שאלה כזו עמדה בימים ההם גם לפני העולם המוסלמי בענין ה"שונה", היא המסורת שבעל פה, שביקשה לסגל את הקוראן לדרישות החיים. כת השיעיים, מתנגדי השונה, שקמה לרגל מאורעות מדיניים (כת זו לא הכירה אלא בכשרות החליפים מבית עלי שלא הצליחו לעלות למלוכה) ביטלה את המסורת שבעל-פה מפני קדושת דברי הקוראן ככתבם ועל ידי כך נעשתה כת שמרני המתנגד לכל התקדמות באיסלם. - שיעיים כאלו בקרב היהדות היו מתנגדי התלמוד, שקמו במאה השמינית ונקראו לאחר זמן בשם קראים. כת זו, שבאה תחילה לשם תיקונים, נהפכה ברבות הימים לכת של מחזיקים בנושנות. התנועה החדשה ניסתה לחדש בבבל את ההתנגדות לתלמוד המושלם והקובע את ההוי, שבה החלו בשעתם הצדוקים, נגד התורה שבעל פה של הפרושים. אמנם הצדוקים החדשים לא היו מפלגה מדינית כצדוקים הראשונים וכבני דורם השיעיים המוסלמים, מצדדי בית עלי, אבל גם ראשיתם הם כרוכה במחלוקת על שלטון - שלטון הבית היהודי: בעשרות-השנים הראשונות של החליפות הבגדאדית, בימי החליף אל מנסור

חזרה לראש העמוד