תנועת בני עקיבא במצרים

תנועת "בני עקיבא" במצרים

קיבלנו ממר נחמן אריאב, שהיה פעיל
בתנועת "בני עקיבא" במצרים במשך ארבע
שנים, חומר תעודי המתאר את המסגרת
והפעילויות של בני עקיבא בקהיר
ובאלכסנדריה.
בשלהי שנות הארבעים, עת שפרחו
במצרים תנועות נוער ציוניות מכל
הזרמים, התגבשה גם תנועת "בני עקיבא".
להלן קטעים ממכתבו של בנימין דורון
(ליזבונה) ב"עמודים" ("עמודים" - תמוז
תשמ"ט, דף 317) תחת הכותרת "קיבוץ דתי
של יוצאי עדות המזרח - ניסיון שלא
הצליח". מתוך הכתבה הזו אנו לומדים ש-
"התנועה במצרים נחשבה כחזקה, ונשלח
לשם שליח מהארץ בשם עקיבא קשת
(קסטנבוים). עזרו גם יעקב ברי"ט
(באותם הימים - חבר עין הנציב),
ודב קנוהל ז"ל מכפר עציון שעשו
רבות לגיבוש התנועה. לקראת העליה
(של צעירים חברי התנועה במצרים),
נשלחו לארץ שני חברים: יעקב הררי
ונדב (רחמים) זעפרן, במגמה למצוא
קיבוץ דתי שבו יוכשרו העולים
(מארצות המזרח) להתיישבות. הקיבוץ
שנבחר היה קבוצת אברהם שבגוש
עציון. גרעין ראשון עלה ארצה ישר
לכפר עציון ובתוכם החברים המייסדים
הנייל. לימים נוספה, בגל העליה
השניה, קבוצת נוער ממצרים. הם
הוברחו עם חיילי הבריגדה שבאו
מאיטליה דרך מצרים לארץ לחופשת
הפסח והגיעו ברכבת "פסח" דרך מדבר
סיני. העליה הזאת קיבלה הכשרתה
במשואות יצחק בגוש עציון ב-1946".

בנימין דורון ממשיך ומספר לנו על
הטלטולים והגלגולים הרבים של אותם
צעירים עד שעלו לנקודת הקבע שלהם בגוש
חלב. אולם, במשך שנת 1950 הקבוצה
התפרקה עקב עייפות וקשיים עצומים
שנערמו לפניהם יום יום. נוסף לכך החלו
הורים של החברים לעלות ארצה, היו
בעיות של סידורים וקליטה וזה החל
תהליך עזיבה שהלכה והתגברה. ולבסוף
הקבוצה התפרקה.
נחמן אריאב מעלה זכרונות על כמה
פרשיות אודות החברים שמפאת חוסר מקום
אין ביכולתנו להביא כאן אבל להלן כמה
שמות של חברים שהוא מסר לנו:
בתחילה אלה שאינם יותר:
ד"ר אביצור מרדכי ז"ל מקהיר
(Feu Dr. MARCEL OUITSIS) שהיה יועץ
שר הרווחה.
יוסף אסור ז"ל שנהרג בניסיונות בחיל
המדע (השם הקודם של רפא"ל).
יוסף מצליח ז"ל, חבר המועצה הדתית
בחיפה.
יהי זכרם ברוך!
יבדלו לימים ארוכים וטובים אמן:
שלמה בוקאי, סגן יו"ר המועצה הדתית
ת"א יפו.
לילית נגר, מהטלויזיה הישראלית.
ד"ר חיים סעדיה, רופא בבת ים.
ד"ר יחזקאל פרון, תעשיין בחיפה.
מרדכי רווח, מפקח יערות בקק"ל... ועוד
ולצטט שוב ממאמרו של ליזבונה:
"עברו הרבה שנים של נתק אישי. איש
לביתו ונעשה. כל אחד לפי דרכו
ואמונתו תרם את חלקו לעם ולמדינה:
חינוך, צבא, חקלאות, בנין, תעשיה,
בנקאות ומסחר, וברבות הימים כולם
התחתנו, הקימו משפחות והיום סבתות
וסבים לנכדים".

(דברים שנכתבו לרגל כנס חברים מקבוצת "שחר" במכון
וינגייט ביום העצמאות ה-41 למדינת ישראל).